יוחנן 1:8-7, 9-30

וְיֵשׁוּעַ הָלַךְ אֶל הַר הַזֵּיתִים. בַּבֺּקֶר הַשְׁכֵּם חָזַר לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְכָל הָעָם בָּאוּ אֵלָיו. הוּא יָשַׁב וְלִמֵּד אוֹתָם. אָז הֵבִיאוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים אִשָּׁה שֶׁנִּתְפְּסָה בְּנִאוּף, הֶעֱמִידוּ אוֹתָהּ בָּאֶמְצַע וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, הָאִשָּׁה הַזֺּאת נִתְפְּסָה בְּנִאוּף, בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. מֺשֶׁה צִוָּנוּ בַּתּוֹרָה לִסְקֺל נָשִׁים כָּאֵלֶּה, וּמָה אַתָּה אוֹמֵר?" זֺאת אָמְרוּ כְּדֵי לְנַסּוֹת אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בְּמַה לְּהַאֲשִׁימוֹ. אוּלָם יֵשׁוּעַ הִתְכּוֹפֵף וּבְאֶצְבָּעוֹ כָּתַב עַל הָאָרֶץ. כְּשֶׁהוֹסִיפוּ לִשְׁאֺל אוֹתוֹ, זָקַף קוֹמָתוֹ וְאָמַר: "מִי מִכֶּם נָקִי מֵחֵטְא, שֶׁיְּהֵא הוּא רִאשׁוֹן לְהַשְׁלִיךְ עָלֶיהָ אֶבֶן!"

כְּשָׁמְעָם זֺאת יָצְאוּ אֶחָד אֶחָד, הָחֵל מֵהַזְּקֵנִים. הוּא נוֹתַר לְבַדּוֹ וְהָאִשָּׁה עוֹדֶנָּה בִּמְקוֹמָהּ. הִזְדַּקֵּף יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: "אִשָּׁה, אֵיפֺה הֵם? הַאִם לֹא הִרְשִׁיעַ אוֹתָךְ אִישׁ?" הֵשִׁיבָה וְאָמְרָה: "אַף לֹא אֶחָד, אֲדוֹנִי." אָמַר לָהּ: "גַּם אֲנִי אֵינֶנִּי מַרְשִׁיעַ אוֹתָךְ; לְכִי וְאַל תּוֹסִיפִי לַחֲטֺא עוֹד."] יֵשׁוּעַ הוֹסִיף לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאָמַר: "אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם. אִישׁ הַהוֹלֵךְ אַחֲרַי לֹא יִתְהַלֵּךְ בַּחֺשֶׁךְ, אֶלָּא אוֹר הַחַיִּים יִהְיֶה לוֹ." אָמְרוּ לוֹ הַפְּרוּשִׁים: "אַתָּה מֵעִיד עַל עַצְמְךָ; עֵדוּתְךָ אֵינֶנָּה נֶאֱמָנָה." הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "גַּם אִם אֲנִי מֵעִיד עַל עַצְמִי עֵדוּתִי נֶאֱמָנָה, כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי מֵאַיִן בָּאתִי וּלְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ. אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים מֵאַיִן אֲנִי בָּא אוֹ לְאָן אֲנִי הוֹלֵךְ. אַתֶּם שׁוֹפְטִים כְּדֶרֶךְ הַבָּשָׂר; אֲנִי אֵינֶנִּי שׁוֹפֵט אִישׁ. וְגַם אִם אֲנִי שׁוֹפֵט, מִשְׁפָּטִי אֱמֶת, שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי לְבַדִּי, אֶלָּא אֲנִי וְהָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי. אַף בְּתוֹרַתְכֶם כָּתוּב שֶׁעֵדוּת שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְהֵימָנָה הִיא. אֲנִי הוּא הַמֵּעִיד עַל עַצְמִי וְגַם הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי מֵעִיד עָלַי." שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אֵיפֺה אָבִיךָ?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "גַּם אוֹתִי גַּם אֶת אָבִי אֵינְכֶם מַכִּירִים. אִלּוּ הִכַּרְתֶּם אוֹתִי, גַּם אֶת אָבִי הֱיִיתֶם מַכִּירִים." אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֵּר בְּלִשְׁכַּת הָאוֹצָר, כַּאֲשֶׁר לִמֵּד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא תָּפַס אוֹתוֹ אִישׁ מִפְּנֵי שֶׁטֶּרֶם הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ. הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: "אֲנִי הוֹלֵךְ וְאַתֶּם תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי, בְּרַם בְּחַטַּאתְכֶם תָּמוּתוּ. אֶל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא." הֵם אָמְרוּ: "הַאִם יַהֲרֺג אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'אֶל אֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָבוֹא'?" אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם מִלְּמַטָּה; אֲנִי מִלְמַעְלָה. אַתֶּם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה; אֲנִי אֵינֶנִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. לָכֵן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁתָּמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם; שֶׁכֵּן אִם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים כִּי אֲנִי הוּא, מוֹת תָּמוּתוּ בַּחֲטָאֵיכֶם." שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מִי אַתָּה?" הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: "מַה שֶּׁאֲנִי מְדַבֵּר אֲלֵיכֶם גַּם מֵרֵאשִׁית. רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם וְלִשְׁפֺּט, אֲבָל שׁוֹלְחִי אֱמֶת וַאֲנִי אֶת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ, זֺאת אֲנִי מְדַבֵּר אֶל הָעוֹלָם." הֵם לֹא הֵבִינוּ שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם עַל הָאָב. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "כַּאֲשֶׁר תָּרִימוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם אָז תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי הוּא וְכִי אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה דָּבָר מִתּוֹךְ עַצְמִי, אֶלָּא עַל־פִּי מַה שֶּׁלִּמְּדַנִי אָבִי – אֶת זֺאת אֲנִי מְדַבֵּר. וְשׁוֹלְחִי הֲרֵיהוּ אִתִּי. הוּא לֹא עֲזָבַנִי לְבַדִּי, כִּי אֶת הַטּוֹב בְּעֵינָיו אֲנִי עוֹשֶׂה תָּמִיד." כְּשֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶאֱמִינוּ בּוֹ רַבִּים.