יוחנן 27:4-38

בְּאוֹתוֹ רֶגַע בָּאוּ תַּלְמִידָיו וְתָמְהוּ עַל שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם אִשָּׁה, אַךְ אִישׁ לֹא אָמַר: "מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?" אוֹ "לָמָּה אַתָּה מְדַבֵּר אִתָּהּ?" עָזְבָה הָאִשָּׁה אֶת כַּדָּהּ, הָלְכָה הָעִירָה וְאָמְרָה לָאֲנָשִׁים: "בּוֹאוּ וּרְאוּ אִישׁ שֶׁאָמַר לִי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי; הַאִם לֹא זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ?" הֵם יָצְאוּ מֵהָעִיר וּבָאוּ אֵלָיו. בֵּינְתַיִם בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ תַּלְמִידָיו שֶׁיֺּאכַל. אָמְרוּ: "רַבִּי, אֱכֺל." אָמַר לָהֶם: "יֵשׁ לִי אֺכֶל לֶאֱכֺל שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים." אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים זֶה אֶל זֶה: "הַאִם מִישֶׁהוּ הֵבִיא לוֹ לֶאֱכֺל?" אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "מַאֲכָלִי הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן שׁוֹלְחִי וּלְהַשְׁלִים אֶת פָּעֳלוֹ. הֲלֹא אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁעוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וְהַקָּצִיר בָּא. הִנֵּה, אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, שְׂאוּ עֵינֵיכֶם וּרְאוּ אֶת הַשָּׂדוֹת, כִּי לְבָנִים הֵם וּבְשֵׁלִים לַקָּצִיר. הַקּוֹצֵר מְקַבֵּל כְּבָר שָׂכָר וְאוֹסֵף פְּרִי לְחַיֵּי עוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׂמְחוּ יַחְדָּיו הַזּוֹרֵעַ וְהַקּוֹצֵר. בָּזֶה מִתְאַמֶּתֶת הָאִמְרָה – 'זֶה זוֹרֵעַ וְזֶה קוֹצֵר'. אֲנִי שָׁלַחְתִּי אֶתְכֶם לִקְצֺר אֶת אֲשֶׁר לֹא עֲמַלְתֶּם בּוֹ; אֲחֵרִים עָמְלוּ וְאַתֶּם הִגַּעְתֶּם אֶל פְּרִי עֲמָלָם."