יוחנן 1:4-30

יוחנן 1:4-30 תנ״ך ומודרני

כְּשֶׁנּוֹדַע לָאָדוֹן כִּי שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים שֶׁיֵּשׁוּעַ מַרְבֶּה יוֹתֵר מִיּוֹחָנָן לַעֲשׂוֹת תַּלְמִידִים וּלְהַטְבִּילָם – אִם כִּי יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ לֹא הִטְבִּיל, אֶלָּא תַּלְמִידָיו – עָזַב אֶת יְהוּדָה וְיָצָא לָשׁוּב לַגָּלִיל. כֵּיוָן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲבֺר דֶּרֶךְ שׁוֹמְרוֹן, הוּא בָּא לְעִיר בְּשׁוֹמְרוֹן, שְׁכֶם שְׁמָהּ, עַל־יַד חֶלְקַת הַשָּׂדֶה שֶׁנָּתַן יַעֲקֺב לְיוֹסֵף בְּנוֹ, וְשָׁם הָיְתָה בְּאֵר יַעֲקֺב. יֵשׁוּעַ, שֶׁהָיָה עָיֵף מִמַּסָּעוֹ, יָשַׁב לוֹ לְיַד הַבְּאֵר. הַשָּׁעָה הָיְתָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית בְּעֶרֶךְ. וְהִנֵּה בָּאָה אִשָּׁה מִשּׁוֹמְרוֹן לִשְׁאֺב מַיִם. אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת", שֶׁכֵּן תַּלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִקְנוֹת אֺכֶל. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה הַשּׁוֹמְרוֹנִית: "אֵיךְ אַתָּה, שֶׁיְּהוּדִי אַתָּה, מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֹת וַאֲנִי אִשָּׁה שׁוֹמְרוֹנִית?" – כִּי הַיְּהוּדִים אֵינָם מִתְעָרְבִים עִם שׁוֹמְרוֹנִים. הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: "לוּ יָדַעַתְּ אֶת מַתְּנַת הָאֱלֹהִים וּמִי הוּא הָאוֹמֵר לָךְ 'תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת', הָיִית אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ וְהוּא הָיָה נוֹתֵן לָךְ מַיִם חַיִּים." אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲדוֹנִי, אֲפִלּוּ דְּלִי אֵין לְךָ וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה, אִם כֵּן מֵאַיִן לְךָ מַיִם חַיִּים? הַאִם גָּדוֹל אַתָּה מִיַּעֲקֺב אָבִינוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַבְּאֵר וְשָׁתָה מִמֶּנָּה הוּא וּבָנָיו וּמִקְנֵהוּ?" עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: "כָּל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא שׁוּב, אֲבָל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם; הַמַּיִם שֶׁאֶתֵּן לוֹ יִהְיוּ בּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נוֹבְעִים לְחַיֵּי עוֹלָם." אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲדוֹנִי, תֵּן לִי אֶת הַמַּיִם הָהֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶצְמָא וְלֹא אָבוֹא הֵנָּה לִשְׁאֺב." אָמַר לָהּ: "לְכִי וְקִרְאִי לְבַעֲלֵךְ וּבוֹאִי לְכָאן." הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה: "אֵין לִי בַּעַל." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "צָדַקְתְּ בְּאָמְרֵךְ 'אֵין לִי בַּעַל', כִּי חֲמִשָּׁה בְּעָלִים הָיוּ לָךְ וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לָךְ כָּעֵת אֵינֶנּוּ בַּעֲלֵךְ. בָּזֶה אֱמֶת דִּבַּרְתְּ." אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲדוֹנִי, אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתָּה נָבִיא. אֲבוֹתֵינוּ הִשְׁתַּחֲווּ בָּהָר הַזֶּה, וְאַתֶּם אוֹמְרִים כִּי בִּירוּשָׁלַיִם הַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִשְׁתַּחֲווֹת שָׁם." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "הַאֲמִינִי לִי, אִשָּׁה, כִּי תָּבוֹא שָׁעָה שֶׁלֹּא בָּהָר הַזֶּה וְלֹא בִּירוּשָׁלַיִם תִּשְׁתַּחֲווּ לָאָב. אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁאֵינְכֶם מַכִּירִים, אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לְמַה שֶּׁאָנוּ מַכִּירִים, שֶׁהֲרֵי הַיְשׁוּעָה מֵאֵת הַיְּהוּדִים הִיא. אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה, וְעַתָּה הִיא, שֶׁעוֹבְדֵי הָאֵל הָאֲמִתִּיִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת, כִּי עוֹבְדֵי אֵל כָּאֵלֶּה מְחַפֵּשׂ לוֹ הָאָב. הָאֱלֹהִים הוּא רוּחַ וְהָעוֹבְדִים אוֹתוֹ צְרִיכִים לְעָבְדוֹ בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת." אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ. כְּשֶׁהוּא יָבוֹא, הוּא יַגִּיד לָנוּ אֶת הַכֺּל." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הַמְדַבֵּר אֵלַיִךְ, אֲנִי הוּא." בְּאוֹתוֹ רֶגַע בָּאוּ תַּלְמִידָיו וְתָמְהוּ עַל שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם אִשָּׁה, אַךְ אִישׁ לֹא אָמַר: "מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?" אוֹ "לָמָּה אַתָּה מְדַבֵּר אִתָּהּ?" עָזְבָה הָאִשָּׁה אֶת כַּדָּהּ, הָלְכָה הָעִירָה וְאָמְרָה לָאֲנָשִׁים: "בּוֹאוּ וּרְאוּ אִישׁ שֶׁאָמַר לִי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי; הַאִם לֹא זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ?" הֵם יָצְאוּ מֵהָעִיר וּבָאוּ אֵלָיו.

YouVersion משתמש בקובצי Cookie כדי להתאים אישית את החוויה שלך. על ידי שימוש באתר שלנו, אתה מקבל את השימוש שלנו בעוגיות כמתואר ב מדיניות הפרטיות שלנו