יוחנן 22:3-36

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּא יֵשׁוּעַ עִם תַּלְמִידָיו לְאֶרֶץ יְהוּדָה וְשָׁם שָׁהָה עִמָּהֶם וְהִטְבִּיל. גַּם יוֹחָנָן הָיָה מַטְבִּיל בְּעֵינוֹן עַל־יַד שָׁלֵם, שֶׁכֵּן מַיִם רַבִּים הָיוּ שָׁם וְהָאֲנָשִׁים בָּאוּ וְנִטְבְּלוּ; זֺאת עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֻשְׁלַךְ יוֹחָנָןְ לַכֶּלֶא. וִכּוּחַ הֵחֵל בֵּין תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן לְבֵין פָּרוּשׁ אֶחָד בְּנוֹגֵעַ לַטָּהֳרָה. בָּאוּ אֶל יוֹחָנָן וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה אִתְּךָ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַאֲשֶׁר הֵעַדְתָּ עָלָיו, הִנֵּהוּ מַטְבִּיל וְהַכֺּל בָּאִים אֵלָיו." הֵשִׁיב יוֹחָנָן וְאָמַר: "אֵין אִישׁ יָכוֹל לָקַחַת דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן נִתַּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. אַתֶּם עַצְמְכֶם עֵדִים לִי שֶׁאָמַרְתִּי, 'אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא שָׁלוּחַ אֲנִי לְפָנָיו'. זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַכַּלָּה הוּא הֶחָתָן, אֲבָל יְדִיד הֶחָתָן הָעוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ שָׂמוֹחַ יִשְׂמַח לְקוֹל הֶחָתָן. זֺאת שִׂמְחָתִי וְכָעֵת הִיא שְׁלֵמָה. מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא יֵלֵךְ וְיִגְדַּל וַאֲנִי אֶקְטַן. הַבָּא מִלְמַעְלָה הוּא מֵעַל הַכֺּל. זֶה שֶׁמִּן הָאָרֶץ מִן הָאָרֶץ הוּא וּמֵעִנְיְנֵי הָאָרֶץ יְדַבֵּר. הַבָּא מִן הַשָּׁמַיִם הוּא מֵעַל הַכֺּל. אֶת מַה שֶּׁרָאָה וְשָׁמַע הוּא מֵעִיד, וְאֵין מְקַבְּלִים אֶת עֵדוּתוֹ. הַמְקַבֵּל אֶת עֵדוּתוֹ חָתַם שֶׁהָאֱלֹהִים אֱמֶת, כִּי מִי שֶׁשְּׁלָחוֹ הָאֱלֹהִים מְדַבֵּר אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים, וַהֲרֵי לֹא בְּמִדָּה הוּא נוֹתֵן אֶת הָרוּחַ. הָאָב אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ וְאֶת הַכֺּל נָתַן בְּיָדוֹ. הַמַּאֲמִין בַּבֵּן יֵשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם, אַךְ הַמְסָרֵב לְהַאֲמִין בַּבֵּן לֹא יִרְאֶה חַיִּים, אֶלָּא חֲרוֹן אֱלֹהִים חָל עָלָיו."