יוחנן 22:3-30

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּא יֵשׁוּעַ עִם תַּלְמִידָיו לְאֶרֶץ יְהוּדָה וְשָׁם שָׁהָה עִמָּהֶם וְהִטְבִּיל. גַּם יוֹחָנָן הָיָה מַטְבִּיל בְּעֵינוֹן עַל־יַד שָׁלֵם, שֶׁכֵּן מַיִם רַבִּים הָיוּ שָׁם וְהָאֲנָשִׁים בָּאוּ וְנִטְבְּלוּ; זֺאת עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֻשְׁלַךְ יוֹחָנָןְ לַכֶּלֶא. וִכּוּחַ הֵחֵל בֵּין תַּלְמִידֵי יוֹחָנָן לְבֵין פָּרוּשׁ אֶחָד בְּנוֹגֵעַ לַטָּהֳרָה. בָּאוּ אֶל יוֹחָנָן וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, הָאִישׁ אֲשֶׁר הָיָה אִתְּךָ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַאֲשֶׁר הֵעַדְתָּ עָלָיו, הִנֵּהוּ מַטְבִּיל וְהַכֺּל בָּאִים אֵלָיו." הֵשִׁיב יוֹחָנָן וְאָמַר: "אֵין אִישׁ יָכוֹל לָקַחַת דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן נִתַּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם. אַתֶּם עַצְמְכֶם עֵדִים לִי שֶׁאָמַרְתִּי, 'אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא שָׁלוּחַ אֲנִי לְפָנָיו'. זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַכַּלָּה הוּא הֶחָתָן, אֲבָל יְדִיד הֶחָתָן הָעוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ שָׂמוֹחַ יִשְׂמַח לְקוֹל הֶחָתָן. זֺאת שִׂמְחָתִי וְכָעֵת הִיא שְׁלֵמָה. מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא יֵלֵךְ וְיִגְדַּל וַאֲנִי אֶקְטַן.