יוחנן 1:18-27

אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצָא יֵשׁוּעַ עִם תַּלְמִידָיו אֶל מֵעֵבֶר לְנַחַל קִדְרוֹן וְנִכְנַס עִם תַּלְמִידָיו אֶל גַּן אֲשֶׁר הָיָה שָׁם. גַּם יְהוּדָה הַמַּסְגִּיר אוֹתוֹ הִכִּיר אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁכֵּן פְּעָמִים רַבּוֹת נוֹעַד שָׁם יֵשׁוּעַ עִם תַּלְמִידָיו. לָקַח יְהוּדָה קְבוּצַת חַיָּלִים וְגַם מְשָׁרְתִים מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים, וּבָא לְשָׁם בְּלַפִּידִים וּבִמְנוֹרוֹת וּבִכְלֵי נֶשֶׁק. יֵשׁוּעַ, שֶׁיָּדַע כָּל מַה שֶּׁיָּבוֹא עָלָיו, יָצָא וְאָמַר לָהֶם: "אֶת מִי אַתֶּם מְחַפְּשִׂים?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אֶת יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת." אָמַר לָהֶם: "אֲנִי הוּא". גַּם יְהוּדָה הַמַּסְגִּיר אוֹתוֹ הָיָה שָׁם. כַּאֲשֶׁר אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ "אֲנִי הוּא", נָסוֹגוּ לְאָחוֹר וְנָפְלוּ אַרְצָה. שׁוּב שָׁאַל אוֹתָם: "אֶת מִי אַתֶּם מְחַפְּשִׂים?" הֵשִׁיבוּ: "אֶת יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת". עָנָה יֵשׁוּעַ: "אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֲנִי הוּא. לָכֵן אִם אוֹתִי אַתֶּם מְחַפְּשִׂים, הַנִּיחוּ לְאֵלֶּה לָלֶכֶת" – לְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר שֶׁאָמַר, "מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי לֹא אָבַד לִי אִישׁ". אָז שָׁלַף שִׁמְעוֹן כֵּיפָא חֶרֶב שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ, הִכָּה בְּעַבְדּוֹ שֶׁל הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל וְקִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ הַיְמָנִית. שֵׁם הָעֶבֶד הָיָה מֶלֶךְ. אָמַר יֵשׁוּעַ אֶל כֵּיפָא: "הָשֵׁב אֶת הַחֶרֶב אֶל נְדָנָהּ. הַאִם לֹא אֶשְׁתֶּה אֶת הַכּוֹס שֶׁנָּתַן לִי הָאָב?" הַחַיָּלִים וּמְפַקְּדָם עִם הַמְשָׁרְתִים מִטַּעַם רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים אָחֲזוּ בְּיֵשׁוּעַ וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ. הֵם הוֹלִיכוּהוּ תְּחִלָּה אֶל חָנָן, שֶׁהָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל קַיָּפָא הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה. קַיָּפָא הוּא שֶׁיָּעַץ לְרָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְלַפְּרוּשִׁים כִּי מוּטָב שֶׁיָּמוּת אִישׁ אֶחָד בְּעַד הָעָם. שִׁמְעוֹן כֵּיפָא וְתַלְמִיד אַחֵר הָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּעַ. אוֹתוֹ תַּלְמִיד הָיָה מֻכָּר לַכֺּהֵן הַגָּדוֹל וְהוּא נִכְנַס עִם יֵשׁוּעַ לַחֲצַר הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל, אֲבָל כֵּיפָא עָמַד בַּחוּץ עַל־יַד הַשַּׁעַר. יָצָא הַתַּלְמִיד הָאַחֵר, הַמֻּכָּר לַכֺּהֵן הַגָּדוֹל, דִבֵּר עִם הַשּׁוֹעֶרֶת וְהִכְנִיס אֶת כֵּיפָא. אָמְרָה הַמְשָׁרֶתֶת הַשּׁוֹעֶרֶת אֶל כֵּיפָא: "הֲרֵי גַּם אַתָּה מִתַּלְמִידֵי הָאִישׁ הַזֶּה!" הוּא הֵשִׁיב: "לֹא, אֵינֶנִּי". אוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ הָעֲבָדִים וְהַמְשָׁרְתִים לְיַד הַמְּדוּרָה שֶׁהִדְלִיקוּ בִּגְלַל הַקּוֹר, וְהִתְחַמְּמוּ. גַּם כֵּיפָא עָמַד אִתָּם וְהִתְחַמֵּם. שָׁאַל הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל אֶת יֵשׁוּעַ עַל־אוֹדוֹת תַּלְמִידָיו וְתוֹרָתוֹ. הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי בְּגָלוּי דִּבַּרְתִּי אֶל הָעוֹלָם. תָּמִיד לִמַּדְתִּי בְּבֵית כְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁנִּקְהָלִים כָּל הַיְּהוּדִים, וְלֹא דִּבַּרְתִּי דָּבָר בַּסֵּתֶר. מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי? שְׁאַל נָא אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁמְעוּ, מַה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם. הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאֲנִי אָמַרְתִּי." לְאַחַר שֶׁאָמַר זֺאת, סָטַר אַחַד הַמְשָׁרְתִים הָעוֹמְדִים שָׁם עַל לֶחְיוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "כָּכָה אַתָּה עוֹנֶה לַכֺּהֵן הַגָּדוֹל?" הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: "אִם דִּבַּרְתִּי רָעָה, הָעֵד עַל הָרָעָה. אַךְ אִם נְכוֹנָה, מַדּוּעַ תַּכֵּנִי?" אָז שָׁלַח אוֹתוֹ חָנָן אָסוּר בַּאֲזִקִּים אֶל קַיָּפָא הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל. כַּאֲשֶׁר שִׁמְעוֹן כֵּיפָא הָיָה עוֹמֵד וּמִתְחַמֵּם, אָמְרוּ לוֹ: "הֲלֹא גַּם אַתָּה מִתַּלְמִידָיו!" הִכְחִישׁ וְאָמַר: "לֹא, אֵינֶנִּי." אֶחָד מֵעַבְדֵי הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל, קְרוֹב מִשְׁפָּחָה לְזֶה אֲשֶׁר כֵּיפָא קִצֵּץ אֶת אָזְנוֹ, אָמַר: "הֲרֵי רְאִיתִיךָ בַּגָּן אִתּוֹ!" שׁוּב הִכְחִישׁ כֵּיפָא וּמִיָּד קָרָא הַתַּרְנְגוֹל.