יוחנן 1:12-31

יוחנן 1:12-31 תנ״ך ומודרני

שִׁשָּׁה יָמִים לִפְנֵי הַפֶּסַח בָּא יֵשׁוּעַ לְבֵית עַנְיָה, מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל אֶלְעָזָר אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים. עָרְכוּ לוֹ שָׁם סְעוּדָה וּמָרְתָא שֵׁרְתָה אוֹתָם, וְאִלּוּ אֶלְעָזָר הָיָה אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים אִתּוֹ. אָז לָקְחָה מִרְיָם בֺּשֶׂם נֵרְדְּ זַךְ וְיָקָר, שְׁלֹשׁ מְאוֹת גְּרָם מִשְׁקָלוֹ, מָשְׁחָה אֶת רַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְנִגְּבָה אוֹתָן בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְהַבַּיִת נִתְמַלֵּא רֵיחַ הַבֺּשֶׂם. אָמַר יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת, אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁהָיָה עָתִיד לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ: "מַדּוּעַ לֹא נִמְכַּר הַבֺּשֶׂם בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְנִתַּן לָעֲנִיִּים?" אַךְ הוּא אָמַר זֺאת לֹא מִדַּאֲגָתוֹ לָעֲנִיִּים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהָיָה גַּנָּב; הַקֻּפָּה הָיְתָה בְּיָדָיו וְהוּא הָיָה נוֹטֵל מִמַּה שֶּׁשָּׂמוּ בָּהּ. אָמַר יֵשׁוּעַ: "הַנַּח לָהּ; הִיא שָׁמְרָה זֺאת לְיוֹם קְבוּרָתִי. הֲרֵי הָעֲנִיִּים אִתְּכֶם תָּמִיד, אֲבָל אֲנִי לֹא תָּמִיד אֲנִי אִתְּכֶם." רַבִּים שָׁמְעוּ שֶׁהוּא שָׁם וּבָאוּ לֹא רַק בִּגְלַל יֵשׁוּעַ, אֶלָּא גַּם כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת אֶלְעָזָר אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים. נוֹעֲצוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים לַהֲרֺג גַּם אֶת אֶלְעָזָר, כִּי בִּגְלָלוֹ הָלְכוּ רַבִּים וְהֶאֱמִינוּ בְּיֵשׁוּעַ. לְמָחֳרָת שָׁמְעוּ הֲמוֹנֵי הָעָם שֶׁבָּאוּ לֶחָג כִּי יֵשׁוּעַ עוֹמֵד לָבוֹא לִירוּשָׁלַיִם. לָקְחוּ כַּפּוֹת תְּמָרִים וְיָצְאוּ לִקְרָאתוֹ כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים: "הוֹשַׁע נָא! בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה ! מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל!" יֵשׁוּעַ מָצָא קֺדֶם לָכֵן עַיִר וְיָשַׁב עָלָיו, לְפִי הַכָּתוּב: "אַל תִּירְאִי בַּת־צִיּוֹן , הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ רֺכֵב עַל־עַיִר בֶּן־אֲתוֹנוֹת ." בַּתְּחִלָּה לֹא הֵבִינוּ תַּלְמִידָיו אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְפָּאֵר יֵשׁוּעַ בַּכָּבוֹד זָכְרוּ שֶׁכָּךְ הָיָה כָּתוּב עָלָיו וְשֶׁכָּךְ עָשׂוּ לוֹ. הָאֲנָשִׁים הָרַבִּים, שֶׁהָיוּ אִתּוֹ כַּאֲשֶׁר קָרָא לְאֶלְעָזָר מִן הַקֶּבֶר וֶהֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים, הֵעִידוּ עַל זֺאת. לָכֵן גַּם יָצָא הֲמוֹן הָעָם לִקְרָאתוֹ, כִּי שָׁמְעוּ שֶׁהוּא עָשָׂה אֶת הַנֵּס הַזֶּה. הֵגִיבוּ הַפְּרוּשִׁים וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אַתֶּם רוֹאִים, אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת. הִנֵּה הָעוֹלָם נוֹהֶה אַחֲרָיו." בֵּין הָעוֹלִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת בֶּחָג הָיוּ אֲנָשִׁים יְוָנִים. הַלָּלוּ נִגְּשׁוּ אֶל פִילִיפּוֹס אִישׁ בֵּית צַיְדָא שֶׁבַּגָּלִיל וּבַקָּשָׁה בְּפִיהֶם: "אָדוֹן, רוֹצִים אָנוּ לִרְאוֹת אֶת יֵשׁוּעַ." הָלַךְ פִילִיפּוֹס וְאָמַר לְאַנְדְּרֵי, וְאַנְדְּרֵי וּפִילִיפּוֹס הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְיֵשׁוּעַ. הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁיְּפֺאַר בֶּן־הָאָדָם בַּכָּבוֹד. אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אִם לֹא יָמוּת גַּרְגִּיר הַחִטָּה הַנּוֹפֵל לְתוֹךְ הָאֲדָמָה, הוּא יִשָּׁאֵר לְבַדּוֹ. אֲבָל אִם יָמוּת, יַעֲשֶׂה פְּרִי הַרְבֵּה. הָאוֹהֵב אֶת נַפְשׁוֹ מְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַשּׂוֹנֵא אֶת נַפְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה יִשְׁמְרֶנָּה לְחַיֵּי עוֹלָם. אִם מִישֶׁהוּ מְשָׁרֵת אוֹתִי, שֶׁיֵּלֵךְ אַחֲרַי; הֵיכָן שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי, שָׁם יִהְיֶה גַּם מְשָׁרְתִי. אִישׁ אִם יְשָׁרֵת אוֹתִי, הָאָב יְכַבֵּד אוֹתוֹ. וְעַתָּה נִבְהֲלָה נַפְשִׁי, וַאֲנִי מָה אֺמַר: 'אָבִי, הַצִּילֵנִי מִן הַשָּׁעָה הַזֺּאת'? אַדְּרַבָּא, הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ בָּאתִי לַשָּׁעָה הַזֺּאת. אָבִי, פָּאֵר אֶת שִׁמְךָ!" אָז יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמַר: "כְּבָר פֵּאַרְתִּי וְשׁוּב אֲפָאֵר." אֲנָשִׁים מִן הֶהָמוֹן, שֶׁעָמְדוּ שָׁם וְשָׁמְעוּ, אָמְרוּ: "רַעַם הָיָה." אֲחֵרִים אָמְרוּ: "מַלְאָךְ דִּבֵּר אֵלָיו." הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "לֹא לְמַעֲנִי הָיָה הַקּוֹל הַזֶּה, אֶלָּא לְמַעַנְכֶם. כָּעֵת הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה; כָּעֵת יֻשְׁלַךְ הַחוּצָה שַׂר הָעוֹלָם הַזֶּה.