יוחנן 45:11-57

יוחנן 45:11-57 תנ״ך ומודרני

רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה. אַךְ מִקְצָתָם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְסִפְּרוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ. כִּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: "מַה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים! אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֺּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ." קַיָּפָא, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: "אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלוּם, אַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכְּדַאי לָנוּ כִּי אִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם וְלֹא תֺּאבַד כָּל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ." לֹא מִלִּבּוֹ אָמַר זֺאת, אֶלָּא שֶׁבִּהְיוֹתוֹ כֺּהֵן גָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְנַבֵּא כִּי יֵשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָאֻמָּה; וְלֹא רַק בְּעַד הָאֻמָּה, אֶלָּא גַּם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּץ לְאֶחָד אֶת נְפוּצוֹת בְּנֵי־הָאֱלֹהִים. מֵאוֹתוֹ יוֹם גָּמְרוּ אֺמֶר לְהָמִית אוֹתוֹ. לָכֵן לֹא הוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְהִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בִּיהוּדָה. הוּא הָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר קָרוֹב לַמִּדְבָּר, לְעִיר הַנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְגָר שָׁם עִם תַּלְמִידָיו. יְמֵי הַפֶּסַח קָרְבוּ וְרַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי הַפֶּסַח כְּדֵי לְהִטָּהֵר. הֵם חִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ, וּבִהְיוֹתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: "מַה דַּעְתְּךָ, הַאִם יָבוֹא לֶחָג אוֹ לֹא?" וְרָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים גָּזְרוּ שֶׁאִם יֵדַע אִישׁ אֶת מְקוֹם הִמָּצְאוֹ יוֹדִיעַ עַל כָּךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּשׂוּהוּ.