יוחנן 28:11-57

יוחנן 28:11-57 תנ״ך ומודרני

אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֺאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר. אָמְרָה לָהּ: "רַבֵּנוּ הִגִּיעַ, הוּא קוֹרֵא לָךְ." הִיא שָׁמְעָה, מִהֲרָה לָקוּם וּבָאָה אֵלָיו. יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס לַכְּפָר, כִּי הָיָה עוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא. אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֵצֶל מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁרָאוּ כִּי מִהֲרָה לָקוּם וְלָצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁם. בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, נָפְלָה מִרְיָם לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: "אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֺּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת." כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכִיָּה, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם, נִסְעֲרָה רוּחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוּא הִזְדַּעְזַע. הוּא שָׁאַל: "אֵיפֺה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אָדוֹן, בּוֹא וּרְאֵה." בָּכָה יֵשׁוּעַ. הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ: "רְאוּ עַד כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ!" אַךְ כַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: "הַפּוֹקֵחַ עֵינֵי עִוֵּר הַאִם לֹא הָיָה יָכוֹל גַם לִמְנֺעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה?" וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׁוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. אָמַר יֵשׁוּעַ: "הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן!" אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: "אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים." הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: "הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים." הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: "אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֺאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי." לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!" יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת." רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ אֶל מִרְיָם הֶאֱמִינוּ בּוֹ כִּרְאוֹתָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה. אַךְ מִקְצָתָם הָלְכוּ אֶל הַפְּרוּשִׁים וְסִפְּרוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשָׂה יֵשׁוּעַ. כִּנְּסוּ רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים אֶת הַסַּנְהֶדְרִין. אָמְרוּ: "מַה נַּעֲשֶׂה? הֲרֵי הָאִישׁ הַזֶּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹת רַבִּים! אִם נַנִּיחַ לוֹ כָּךְ, הַכֺּל יַאֲמִינוּ בּוֹ וְהָרוֹמָאִים יָבוֹאוּ וְיַחֲרִיבוּ אֶת מְקוֹמֵנוּ וְאֶת אֻמָּתֵנוּ." קַיָּפָא, שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם וְהוּא הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, אָמַר לָהֶם: "אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלוּם, אַף אֵינְכֶם מְבִינִים שֶׁכְּדַאי לָנוּ כִּי אִישׁ אֶחָד יָמוּת בְּעַד הָעָם וְלֹא תֺּאבַד כָּל הָאֻמָּה כֻּלָּהּ." לֹא מִלִּבּוֹ אָמַר זֺאת, אֶלָּא שֶׁבִּהְיוֹתוֹ כֺּהֵן גָּדוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הִתְנַבֵּא כִּי יֵשׁוּעַ עָתִיד לָמוּת בְּעַד הָאֻמָּה; וְלֹא רַק בְּעַד הָאֻמָּה, אֶלָּא גַּם כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּץ לְאֶחָד אֶת נְפוּצוֹת בְּנֵי־הָאֱלֹהִים. מֵאוֹתוֹ יוֹם גָּמְרוּ אֺמֶר לְהָמִית אוֹתוֹ. לָכֵן לֹא הוֹסִיף יֵשׁוּעַ לְהִתְהַלֵּךְ בְּגָלוּי בִּיהוּדָה. הוּא הָלַךְ מִשָּׁם אֶל אֵזוֹר קָרוֹב לַמִּדְבָּר, לְעִיר הַנִּקְרֵאת אֶפְרַיִם, וְגָר שָׁם עִם תַּלְמִידָיו. יְמֵי הַפֶּסַח קָרְבוּ וְרַבִּים מִתּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ עָלוּ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי הַפֶּסַח כְּדֵי לְהִטָּהֵר. הֵם חִפְּשׂוּ אֶת יֵשׁוּעַ, וּבִהְיוֹתָם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: "מַה דַּעְתְּךָ, הַאִם יָבוֹא לֶחָג אוֹ לֹא?" וְרָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים וְהַפְּרוּשִׁים גָּזְרוּ שֶׁאִם יֵדַע אִישׁ אֶת מְקוֹם הִמָּצְאוֹ יוֹדִיעַ עַל כָּךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְפְּשׂוּהוּ.

תכניות קריאה חינמיות בנושא יוחנן 28:11-57

YouVersion משתמש בקובצי Cookie כדי להתאים אישית את החוויה שלך. על ידי שימוש באתר שלנו, אתה מקבל את השימוש שלנו בעוגיות כמתואר ב מדיניות הפרטיות שלנו