יוחנן 17:11-44

יוחנן 17:11-44 תנ״ך ומודרני

כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ, מָצָא שֶׁכְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים הוּא בַּקֶּבֶר. בֵּית עַנְיָה הָיְתָה מְרֻחֶקֶת מִירוּשָׁלַיִם כִּשְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, וְרַבִּים בָּאוּ אֶל מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן. כִּשְׁמֺעַ מָרְתָא שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא הָלְכָה לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת. אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֺּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת. אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אָחִיךְ יָקוּם." הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה?" אָמְרָה לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם." אַחֲרֵי שֶׁאָמְרָה זֺאת הָלְכָה וְקָרְאָה לְמִרְיָם אֲחוֹתָהּ בַּסֵּתֶר. אָמְרָה לָהּ: "רַבֵּנוּ הִגִּיעַ, הוּא קוֹרֵא לָךְ." הִיא שָׁמְעָה, מִהֲרָה לָקוּם וּבָאָה אֵלָיו. יֵשׁוּעַ טֶרֶם נִכְנַס לַכְּפָר, כִּי הָיָה עוֹד בַּמָּקוֹם שֶׁפָּגְשָׁה אוֹתוֹ מָרְתָא. אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֵצֶל מִרְיָם בַּבַּיִת וְנִחֲמוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁרָאוּ כִּי מִהֲרָה לָקוּם וְלָצֵאת, הָלְכוּ אַחֲרֶיהָ בְּחָשְׁבָם שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת לַקֶּבֶר לִבְכּוֹת שָׁם. בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ יֵשׁוּעַ, נָפְלָה מִרְיָם לְרַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: "אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֺּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת." כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ בּוֹכִיָּה, וְהָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אִתָּהּ בּוֹכִים גַּם הֵם, נִסְעֲרָה רוּחוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ וְהוּא הִזְדַּעְזַע. הוּא שָׁאַל: "אֵיפֺה הִנַּחְתֶּם אוֹתוֹ?" הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אָדוֹן, בּוֹא וּרְאֵה." בָּכָה יֵשׁוּעַ. הֵגִיבוּ וְאָמְרוּ: "רְאוּ עַד כַּמָּה אָהַב אוֹתוֹ!" אַךְ כַּמָּה מֵהֶם אָמְרוּ: "הַפּוֹקֵחַ עֵינֵי עִוֵּר הַאִם לֹא הָיָה יָכוֹל גַם לִמְנֺעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַזֶּה?" וְאָז יֵשׁוּעַ, נַפְשׁוֹ שׁוּב סוֹעֶרֶת בְּקִרְבּוֹ, נִגַּשׁ אֶל מְעָרַת הַקֶּבֶר הַמְכֻסָּה אֶבֶן. אָמַר יֵשׁוּעַ: "הָסִירוּ אֶת הָאֶבֶן!" אָמְרָה לוֹ מָרְתָא אֲחוֹתוֹ שֶׁל הַמֵּת: "אֲדוֹנִי, הֲרֵיהוּ כְּבָר מַעֲלֶה רֵיחַ, כִּי עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים." הֵשִׁיב לָהּ יֵשׁוּעַ: "הֲלֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁאִם תַּאֲמִינִי תִּרְאִי אֶת כְּבוֹד הָאֱלֹהִים." הֵם הֵסִירוּ אֶת הָאֶבֶן וְיֵשׁוּעַ נָשָׂא אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם וְאָמַר: "אָבִי, אוֹדְךָ כִּי שְׁמַעְתַּנִי. יָדַעְתִּי כִּי תָּמִיד שׁוֹמֵעַ אַתָּה אוֹתִי, וְרַק לְמַעַן הָעָם הָעוֹמֵד מִסָּבִיב אָמַרְתִּי זֺאת, שֶׁיַּאֲמִינוּ כִּי אַתָּה שְׁלַחְתַּנִי." לְאַחַר שֶׁאָמַר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֶלְעָזָר, צֵא הַחוּצָה!" יָצָא הַמֵּת כְּשֶׁרַגְלָיו וְיָדָיו כְּרוּכוֹת בְּתַכְרִיכִים וּפָנָיו עֲטוּפוֹת בְּמִטְפַּחַת. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "הַתִּירוּ אוֹתוֹ וְהַנִּיחוּ לוֹ לָלֶכֶת."

תכניות קריאה חינמיות בנושא יוחנן 17:11-44

YouVersion משתמש בקובצי Cookie כדי להתאים אישית את החוויה שלך. על ידי שימוש באתר שלנו, אתה מקבל את השימוש שלנו בעוגיות כמתואר ב מדיניות הפרטיות שלנו