יוחנן 1:11-27

מַעֲשֶׂה בְּחוֹלֶה אֶחָד, אֶלְעָזָר מִבֵּית עַנְיָה, מִן הַכְּפָר שֶׁגָּרוּ בּוֹ מִרְיָם וּמָרְתָא אֲחוֹתָהּ. מִרְיָם הִיא אֲשֶׁר מָשְׁחָה אֶת הָאָדוֹן בְּשֶׁמֶן בֺּשֶׂם וְנִגְּבָה אֶת רַגְלָיו בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. אָחִיהָ אֶלְעָזָר הוּא שֶׁחָלָה. שָׁלְחוּ הָאֲחָיוֹת לְהַגִּיד לְיֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנֵנוּ, רְאֵה נָא, זֶה שֶׁאָהוּב עָלֶיךָ חוֹלֶה." שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הַמַּחֲלָה הַזֺּאת אֵינֶנָּה לְמָוֶת, אֶלָּא לִכְבוֹד אֱלֹהִים, כְּדֵי שֶׁיְּכֻבַּד בָּהּ בֶּן־הָאֱלֹהִים." יֵשׁוּעַ אָהַב אֶת מָרְתָא וְאֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת אֶלְעָזָר. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע כִּי חָלָה, שָׁהָה עוֹד יוֹמַיִם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אַחֲרֵי כֵן אָמַר לְתַלְמִידָיו: "בּוֹאוּ נַחֲזֺר לְאֶרֶץ יְהוּדָה." אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: "רַבִּי, לֹא מִכְּבָר בִּקְשׁוּ לִרְגֺּם אוֹתְךָ וְאַתָּה חוֹזֵר לְשָׁם?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: "הֲרֵי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת לַיּוֹם. הַמִּתְהַלֵּךְ בַּיּוֹם אֵינֶנּוּ נִכְשָׁל, כִּי רוֹאֶה הוּא אֶת אוֹר הָעוֹלָם הַזֶּה. אֲבָל הַמִּתְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה נִכְשָׁל, כִּי הָאוֹר אֵינֶנּוּ בּוֹ." אַחֲרֵי שֶׁאָמַר זֺאת הוֹסִיף: "אֶלְעָזָר יְדִידֵנוּ נִרְדַּם, אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ." אָמְרוּ לוֹ הַתַּלְמִידִים: "אִם נִרְדַּם, אֲזַי יֵרָפֵא." יֵשׁוּעַ דִּבֵּר עַל מוֹתוֹ, אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ כִּי דִּבֵּר עַל תַּרְדֵּמַת הַשֵּׁנָה. אָז אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ בִּמְפֺרָשׁ: "אֶלְעָזָר מֵת. וַאֲשֶׁר לָכֶם, אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁלֹּא הָיִיתִי שָׁם – לְמַעַן תַּאֲמִינוּ. אַךְ בּוֹאוּ נֵלֵךְ אֵלָיו." תֺּאמָא, הַנִּקְרָא דִּידִימוֹס, אָמַר לַחֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים: "נֵלֵךְ נָא גַּם אֲנַחְנוּ כְּדֵי שֶׁנָּמוּת אִתּוֹ." כַּאֲשֶׁר בָּא יֵשׁוּעַ, מָצָא שֶׁכְּבָר אַרְבָּעָה יָמִים הוּא בַּקֶּבֶר. בֵּית עַנְיָה הָיְתָה מְרֻחֶקֶת מִירוּשָׁלַיִם כִּשְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים, וְרַבִּים בָּאוּ אֶל מָרְתָא וּמִרְיָם לְנַחֵם אוֹתָן עַל אֲחִיהֶן. כִּשְׁמֺעַ מָרְתָא שֶׁיֵּשׁוּעַ בָּא הָלְכָה לִקְרָאתוֹ, וְאִלּוּ מִרְיָם יָשְׁבָה בַּבַּיִת. אָמְרָה מָרְתָא לְיֵשׁוּעַ: "אֲדוֹנִי, לוּ הָיִיתָ פֺּה, לֹא הָיָה אָחִי מֵת. אֲבָל גַּם עַכְשָׁו יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁכָּל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יִתֵּן לְךָ." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אָחִיךְ יָקוּם." הֵשִׁיבָה לוֹ מָרְתָא: "אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא יָקוּם בַּתְּחִיָּה בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן." אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת. וְכָל מִי שֶׁחַי וּמַאֲמִין בִּי לֹא יָמוּת לְעוֹלָם. הַאִם מַאֲמִינָה אַתְּ בָּזֶה?" אָמְרָה לוֹ: "כֵּן, אֲדוֹנִי, אֲנִי מַאֲמִינָה שֶׁאַתָּה הַמָּשִׁיחַ בֶּן־הָאֱלֹהִים שֶׁבָּא אֶל הָעוֹלָם."