יוחנן 1:1-28

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים. הַכֺּל נִהְיָה עַל־יָדָיו, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל אֲשֶׁר נִהְיָה. בּוֹ הָיוּ חַיִּים וְהַחַיִּים הָיוּ הָאוֹר לִבְנֵי הָאָדָם. וְהָאוֹר מֵאִיר בַּחֺשֶׁךְ וְהַחֺשֶׁךְ לֹא הִשִּׂיגוֹ. אִישׁ הָיָה שָׁלוּחַ מֵאֵת אֱלֹהִים וּשְׁמוֹ יוֹחָנָן. הוּא בָּא לְעֵדוּת, לְהָעִיד עַל הָאוֹר כְּדֵי שֶׁעַל־פִּיו יַאֲמִינוּ הַכֺּל. הוּא לֹא הָיָה הָאוֹר; הוּא בָּא לְהָעִיד עַל הָאוֹר. הָאוֹר הָאֲמִתִּי, הַמֵּאִיר לְכָל אָדָם, בָּא אֶל הָעוֹלָם. בָּעוֹלָם הָיָה וְעַל־יָדָיו נִהְיָה הָעוֹלָם, וְהָעוֹלָם לֹא הִכִּירוֹ. הוּא בָּא אֶל שֶׁלּוֹ וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לוֹ לֹא קִבְּלוּ אוֹתוֹ. אֲבָל לְאֵלֶּה אֲשֶׁר קִבְּלוּ אוֹתוֹ, הַמַּאֲמִינִים בִּשְׁמוֹ, נָתַן תֺּקֶף לִהְיוֹת בָּנִים לֵאלֹהִים. לֹא מִדָּם וְלֹא מֵחֵפֶץ הַבָּשָׂר נוֹלְדוּ, אַף לֹא מֵחֵפֶץ גֶּבֶר, כִּי אִם מֵאֱלֹהִים. הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר וְשָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ; וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ אֶת כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹד בֵּן יָחִיד מִלִּפְנֵי אָבִיו, מָלֵא חֶסֶד וֶאֱמֶת. יוֹחָנָן הֵעִיד עָלָיו וְקָרָא בְּאָמְרוֹ: "זֶה הוּא שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו, 'הַבָּא אַחֲרַי הוּא כְּבָר לְפָנַי, כִּי קֺדֶם לִי הָיָה'." הֵן מִמְּלוֹאוֹ כֻּלָּנוּ קִבַּלְנוּ, וְחֶסֶד עַל חֶסֶד; כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה עַל־יְדֵי מֺשֶׁה, וְהַחֶסֶד וְהָאֱמֶת בָּאוּ דֶּרֶךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. אֶת הָאֱלֹהִים לֹא רָאָה אִישׁ מֵעוֹלָם; הַבֵּן הַיָּחִיד, הַנִּמְצָא בְּחֵיק הָאָב, הוּא אֲשֶׁר הוֹדִיעוֹ. זֺאת עֵדוּתוֹ שֶׁל יוֹחָנָן כַּאֲשֶׁר רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים שָׁלְחוּ אֵלָיו כֺּהֲנִים וּלְוִיִּים מִירוּשָׁלַיִם לִשְׁאֺל אוֹתוֹ "מִי אַתָּה?". הוּא לֹא כִּחֵשׁ אֶלָּא הוֹדָה וְאָמַר: "אֵינֶנִּי הַמָּשִׁיחַ." שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אִם כֵּן, מִי אַתָּה? הַאִם אַתָּה אֵלִיָּהוּ?" הֵשִׁיב: "לֹא." "הַאִם אַתָּה הַנָּבִיא?" הֵשִׁיב לָהֶם: "לֹא." שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אָז מִי אַתָּה? – כְּדֵי שֶׁנִּתֵּן תְּשׁוּבָה לְשׁוֹלְחֵינוּ. מָה אַתָּה אוֹמֵר עַל עַצְמְךָ?" הֵשִׁיב וְאָמַר: "אֲנִי ' קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה ', כְּמוֹ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא." הַשְּׁלוּחִים הָיוּ מִן הַפְּרוּשִׁים וְהֵם הוֹסִיפוּ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אִם כֵּן מַדּוּעַ אַתָּה מַטְבִּיל אִם אֵינְךָ הַמָּשִׁיחַ וְלֹא אֵלִיָּהוּ וְלֹא הַנָּבִיא?" הֵשִׁיב לָהֶם יוֹחָנָן וְאָמַר: "אֲנִי מַטְבִּיל בְּמַיִם, אֲבָל בֵּינֵיכֶם עוֹמֵד אֶחָד שֶׁאֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתוֹ. הוּא הַבָּא אַחֲרַי וַאֲנִי אֵינֶנִּי רָאוּי לְהַתִּיר אֶת שְׂרוֹךְ נְעָלָיו." כָּל זֶה קָרָה בְּבֵית עַנְיָה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה יוֹחָנָן מַטְבִּיל.