אגרת יעקב 1:5-20

הוֹי הָעֲשִׁירִים, בְּכוּ וְהֵילִילוּ עַל הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עֲלֵיכֶם. עָשְׁרְכֶם נִרְקַב, וּבִגְדֵיכֶם הָיוּ לְמַאֲכַל עָשׁ. זְהַבְכֶם וְכַסְפְּכֶם נֶחְלְדוּ, וַחֲלוּדָתָם תִּהְיֶה לְעֵדוּת נֶגְדְּכֶם וְתֺאכַל אֶת בְּשַׂרְכֶם כְּמוֹ אֵשׁ. אוֹצָר אֲצַרְתֶּם לְאַחֲרִית הַיָּמִים! הִנֵּה זוֹעֵק שְׂכַר הַפּוֹעֲלִים קוֹצְרֵי שְׂדוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר הֲלִינוֹתֶם אוֹתוֹ, וְצַעֲקַת הַקּוֹצְרִים בָּאָה בְּאָזְנֵי יהוה צְבָאוֹת. חֲיִיתֶם בָּאָרֶץ חַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת וְהוֹלְלוּת; סְעַדְתֶּם אֶת לִבְּכֶם כְּמוֹ בְּיוֹם זֶבַח. הִרְשַׁעְתֶּם וַהֲרַגְתֶּם אֶת הַצַּדִּיק וְהוּא אֵינוֹ קָם עֲלֵיכֶם. לָכֵן, אַחַי, הִתְאַזְּרוּ אֺרֶךְ רוּחַ עַד בּוֹא הָאָדוֹן. הִנֵּה הָאִכָּר מְחַכֶּה לִפְרִי הָאֲדָמָה הַיָּקָר וּמְיַחֵל לוֹ בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְיוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ. גַּם אַתֶּם הִתְאַזְּרוּ אֺרֶךְ רוּחַ, כּוֹנְנוּ אֶת לְבַבְכֶם, כִּי קָרְבָה בִּיאַת הָאָדוֹן. אַחַי, אַל תִּתְלוֹנְנוּ אִישׁ עַל רֵעֵהוּ, לְמַעַן לֹא תִּשָּׁפְטוּ. הִנֵּה הַשּׁוֹפֵט עוֹמֵד בַּפֶּתַח. אַחַי, הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּשֵׁם יהוה יִהְיוּ לָכֶם לְדֻגְמָה שֶׁל סֵבֶל וְאֺרֶךְ רוּחַ. הֵן חוֹשְׁבִים אָנוּ לִמְאֻשָּׁרִים אֶת הָעוֹמְדִים בַּסֵּבֶל. שְׁמַעְתֶּם עַל־אוֹדוֹת עֲמִידָתוֹ שֶׁל אִיּוֹב בַּסֵּבֶל וּרְאִיתֶם אֶת תַּכְלִית יהוה – כִּי רַחוּם וְחַנּוּן יהוה. וְרֵאשִׁית כֺּל, אַחַי, אַל תִּשָּׁבְעוּ לֹא בַּשָּׁמַיִם וְלֹא בָּאָרֶץ וְלֹא כָּל שְׁבוּעָה אַחֶרֶת. יְהֵא הַ"כֵּן" שֶׁלָּכֶם "כֵּן", וְהַ"לֹא" שֶׁלָּכֶם "לֹא", פֶּן תִּפְּלוּ בִּידֵי הַדִּין. אִישׁ מִכֶּם אִם יִסְבֺּל, יִתְפַּלֵּל. אִם שִׂמְחָה בְּלִבּוֹ, יָשִׁיר שִׁירֵי הַלֵּל. אִם יֵשׁ חוֹלֶה בֵּינֵיכֶם, יִקְרָא אֶת זִקְנֵי הַקְּהִלָּה וְיִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדוֹ בְּמָשְׁחָם אוֹתוֹ שֶׁמֶן בְּשֵׁם יהוה. וּתְפִלַּת הָאֱמוּנָה תּוֹשִׁיעַ אֶת הַחוֹלֶה, וַיהוה יָקִים אוֹתוֹ; וְאִם חָטָא יִסָּלַח לוֹ. הִתְוַדּוּ עַל חֲטָאֵיכֶם אִישׁ לִפְנֵי רֵעֵהוּ וְהִתְפַּלְּלוּ אִישׁ בְּעַד רֵעֵהוּ, לְמַעַן תֵּרָפְאוּ. גָּדוֹל כֺּחָהּ שֶׁל תְּפִלַּת צַדִּיק בִּפְעֻלָּתָהּ. אֵלִיָּהוּ הָיָה אָדָם אֱנוֹשִׁי כָּמוֹנוּ; הוּא הִתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָטָר, וְלֹא יָרַד מָטָר עַל הָאָרֶץ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. הוּא הִתְפַּלֵּל שֵׁנִית, וְהַשָּׁמַיִם נָתְנוּ מָטָר וְהָאָרֶץ הִצְמִיחָה אֶת פִּרְיָהּ. אַחַי, אִם אִישׁ מִכֶּם סוֹטֶה מִן הָאֱמֶת וְאִישׁ אַחֵר מֵשִׁיב אוֹתוֹ, דְּעוּ כִּי הַמֵּשִׁיב אֶת הַחוֹטֵא מִסְּטִיַּת דַּרְכּוֹ יוֹשִׁיעַ אֶת נַפְשׁוֹ מִמָּוֶת וִיכַסֶּה עַל הֲמוֹן פְּשָׁעִים.