אגרת יעקב 14:2-18

אַחַי, מַה תּוֹעֶלֶת בַּדָּבָר אִם יֺאמַר אִישׁ, "יֵשׁ לִי אֱמוּנָה", וְאֵין לוֹ מַעֲשִׂים? הֲתוּכַל הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ? אָח אוֹ אָחוֹת אִם יִהְיוּ בְּעֵירֺם וְאֵין לָהֶם לֶחֶם חֻקָּם, וְאִישׁ מִכֶּם יֺאמַר לָהֶם, "לְכוּ לְשָׁלוֹם, הִתְחַמְּמוּ וְאִכְלוּ לָשֺׂבַע", וְלֹא תִּתְּנוּ לָהֶם צָרְכֵי גּוּפָם – מַה הוֹעַלְתֶּם? כָּךְ גַּם הָאֱמוּנָה, אִם אֵין בָּהּ מַעֲשִׂים, מֵתָה הִיא כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ. וְאוּלָם מִישֶׁהוּ יֺאמַר, "אַתָּה, יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה; וַאֲנִי, יֵשׁ לִי מַעֲשִׂים. הַרְאֵנִי אֶת אֱמוּנָתְךָ בִּבְלִי הַמַּעֲשִׂים, וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ אֶת אֱמוּנָתִי מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי.