אגרת יעקב 1:2-13

אַחַי, אַל יְהֵא בָּכֶם מַשּׂוֹא פָּנִים בֶּאֱמוּנַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲדוֹן הַכָּבוֹד. אִם יָבוֹא אִישׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּכֶם וְטַבַּעַת זָהָב עַל יָדוֹ וּלְבוּשׁוֹ הָדוּר, וּבָא גַּם אִישׁ עָנִי לָבוּשׁ בְּגָדִים בָּלִים, וְהִנֵּה פּוֹנִים אַתֶּם אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר לְבוּשׁוֹ הָדוּר וְאוֹמְרִים: "שֵׁב לְךָ פֺּה בְּטוֹב"; וְלֶעָנִי אַתֶּם אוֹמְרִים: "עֲמֺד שָׁם" אוֹ "שֵׁב מִתַּחַת לַהֲדֺם רַגְלַי" – הַאִם אֵינְכֶם מַפְלִים בְּקִרְבְּכֶם בֵּין אִישׁ לְאִישׁ וְהוֹפְכִים לִהְיוֹת שׁוֹפְטִים בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת רֶשַׁע? שִׁמְעוּ, אַחַי אֲהוּבַי, הֲלֹא בַּעֲנִיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בָּחַר אֱלֹהִים לִהְיוֹת עֲשִׁירֵי אֱמוּנָה וְיוֹרְשֵׁי הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאוֹהֲבָיו. וְאַתֶּם בְּזִיתֶם אֶת הֶעָנִי. הֲלֹא הָעֲשִׁירִים מְדַכְּאִים אֶתְכֶם וְסוֹחֲבִים אֶתְכֶם לְבָתֵּי מִשְׁפָּט. הֲלֹא הֵם הַמְגַדְּפִים אֶת הַשֵּׁם הַטּוֹב הַנִּקְרָא עֲלֵיכֶם. אִם בֶּאֱמֶת מְקַיְּמִים אַתֶּם אֶת תּוֹרַת הַמַּלְכוּת, כַּכָּתוּב, " וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ ", אֲזַי הֵיטַבְתֶּם לַעֲשׂוֹת. אֲבָל אִם אַתֶּם נוֹהֲגִים בְּמַשּׂוֹא פָּנִים, חוֹטְאִים אַתֶּם וְהַתּוֹרָה תַּאֲשִׁימְכֶם כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. הֲרֵי מִי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה וְנִכְשַָׁל בְּדָבָר אֶחָד, אָשֵׁם הוּא בַּכֺּל; שֶׁכֵּן הָאוֹמֵר " לֹא תִנְאַף " אָמַר גַּם " לֹא תִרְצַח ", וְאִם אֵינְךָ נוֹאֵף אֲבָל כֵּן רוֹצֵחַ, עוֹבֵר אַתָּה עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. דַּבְּרוּ וַעֲשׂוּ אֶת מַעֲשֵׂיכֶם כַּאֲנָשִׁים הָעֲתִידִים לְהִשָּׁפֵט עַל־פִּי תּוֹרָה שֶׁל חֵרוּת. אֵין רַחֲמִים בַּדִּין לְמִי שֶׁלֹּא נָהַג בְּרַחֲמִים; הָרַחֲמִים מִתְנַשְּׂאִים עַל הַדִּין.