אגרת יעקב 2:1-14

לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה חִשְׁבוּ זֺאת, אַחַי, כַּאֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי בְּחִינַת אֱמוּנַתְכֶם מְבִיאָה לִידֵי סַבְלָנוּת. אֲבָל שֶׁתְּהֵא הַסַּבְלָנוּת שְׁלֵמָה בְּפָעֳלָהּ, לְמַעַן תִּהְיוּ שְׁלֵמִים וּבְלֹא דֺּפִי וְלֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר. אִישׁ מִכֶּם אִם יֶחְסַר חָכְמָה, יְבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לַכֺּל בִּנְדִיבוּת וּבְלֹא גְּעָרָה, וְתִנָּתֵן לוֹ. אַךְ יְבַקֵּשׁ בֶּאֱמוּנָה וּבְלִי סָפֵק, כִּי בַּעַל־סָפֵק דּוֹמֶה לְגַלֵּי הַיָּם הַנִּדְחָפִים וְסוֹעֲרִים מִפְּנֵי הָרוּחַ. אוֹתוֹ הָאִישׁ אַל יַחְשֺׁב כִּי יְקַבֵּל מַשֶּׁהוּ מֵאֵת יהוה, בִּהְיוֹתוֹ אִישׁ הַפּוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים הֲפַכְפַּךְ בְּכָל דְּרָכָיו. יִתְהַלֵּל הָאָח הַדַּל בְּרוֹמְמוּתוֹ, וְהֶעָשִׁיר שֶׁיִּתְהַלֵּל בְּשִׁפְלוֹ, כִּי כְּצִיץ חָצִיר הוּא יַחֲלֹף. הֵן בַּעֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת יִיבַשׁ הֶחָצִיר וְיִפֺּל צִיצוֹ וְיֺאבַד חֵן מַרְאֵהוּ; כֵּן גַּם הֶעָשִׁיר יִבֺּל בַּהֲלִיכוֹתָיו. אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד בְּנִסָּיוֹן, כִּי לְאַחַר עָמְדוֹ בַּנִּסָּיוֹן יְקַבֵּל אֶת עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר הִבְטִיחַ הָאָדוֹן לְאוֹהֲבָיו. מִי שֶׁמִּתְנַסֶּה אַל יֺאמַר, "אֱלֹהִים מְנַסֶּה אוֹתִי", שֶׁכֵּן אֱלֹהִים לֹא יְנֻסֶּה בָּרַע וְאֵין הוּא מְנַסֶּה אִישׁ. אֶלָּא שֶׁכָּל אִישׁ מִתְנַסֶּה כַּאֲשֶׁר הוּא נִמְשָׁךְ וּמִתְפַּתֶּה בְּתַאֲוָתוֹ שֶׁלּוֹ.