אל העברים 9:6-12

גַּם בְּדַבְּרֵנוּ כָּךְ בְּטוּחִים אָנוּ בָּכֶם, אֲהוּבַי, בְּנוֹגֵעַ לַדְּבָרִים הַטּוֹבִים יוֹתֵר הַטּוֹמְנִים בְּחֻבָּם יְשׁוּעָה; שֶׁכֵּן אֱלֹהִים לֹא יְעַוֵּת צֶדֶק וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת פָּעָלְכֶם וְאֶת הָאַהֲבָה שֶׁהֶרְאֵיתֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּכָךְ שֶׁשֵּׁרַתֶּם אֶת הַקְּדוֹשִׁים וְעוֹדְכֶם מְשָׁרְתִים אוֹתָם. חֲפֵצִים אָנוּ שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יַרְאֶה אֶת אוֹתָהּ שְׁקִידָה בְּעָמְדוֹ בְּבִטְחוֹן הַתִּקְוָה עַד הַסּוֹף, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ לְנִרְפִּים, אֶלָּא תֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָם שֶׁל הַיּוֹרְשִׁים אֶת הַהַבְטָחוֹת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וְאֺרֶךְ רוּחַ.