אל העברים 7:3-19

עַל כֵּן, כְּמַאֲמַר רוּחַ הַקֺּדֶשׁ, " הַיּוֹם אִם־בְּקֺלוֹ תִשְׁמָעוּ ; אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה , כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר , אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם , בְּחָנוּנִי גַּם־רָאוּ פָעֳלִי אַרְבָּעִים שָׁנָה . לָכֵן אָקוּט בְּדוֹר וָאֺמַר, עַם תֺּעֵי לֵבָב הֵם , וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָי . אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֺאוּן אֶל־מְנוּחָתִי ." הִשָּׁמְרוּ, אַחַי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּאִישׁ מִכֶּם לֵב מְרֻשָּׁע וַחֲסַר אֱמוּנָה, הַסּוֹטֶה מֵאֱלֹהִים חַיִּים. עוֹדְדוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יוֹם יוֹם, כָּל עוֹד הַזְּמַן מְכֻנֶּה "הַיּוֹם", לְמַעַן לֹא יִקְשֶׁה לֵב אִישׁ מִכֶּם בְּנִכְלֵי הַחֵטְא. הֵן נִהְיֵינוּ שֻׁתָּפִים לַמָּשִׁיחַ אִם נַחֲזִיק לְלֹא הֶרֶף, עַד הַסּוֹף, בַּבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר הִתְחַלְנוּ בּוֹ, בְּעוֹד שֶׁנֶּאֱמָר " הַיּוֹם אִם־בְּקֺלוֹ תִשְׁמָעוּ, אַל־תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה "; כִּי מִי הַשּׁוֹמְעִים אֲשֶׁר רָבוּ אִם לֹא כָּל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם בְּיַד מֺשֶׁה? וּבְמִי נָקְטָה נַפְשׁוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה? הֲלֹא בַּחוֹטְאִים אֲשֶׁר נָפְלוּ פְּגָרִים בַּמִּדְבָּר? וּלְמִי נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ אֶל מְנוּחָתוֹ אִם לֹא לַסּוֹרְרִים? אֲנַחְנוּ רוֹאִים כִּי לֹא יָכְלוּ לָבוֹא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ.