אל העברים 1:2-8

עַל כֵּן חַיָּבִים אָנוּ לָשִׂים לִבֵּנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת אֶל הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ, פֶּן נָסוּר מִן הַדֶּרֶךְ. הֲרֵי אִם הַדָּבָר אֲשֶׁר נֶאֱמַר בְּפִי מַלְאָכִים קִבֵּל תֺּקֶף, וְעַל כָּל עֲבֵרָה וּמְרִי נִתַּן גְּמוּל צוֹדֵק, אֵיךְ נִמָּלֵט אֲנַחְנוּ אִם לֹא נָשִׂים לֵב לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה כָּזֺאת אֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה נֶאֶמְרָה בְּפִי הָאָדוֹן וְאֻשְּׁרָה לָנוּ עַל־יְדֵי שׁוֹמְעָיו? וְגַם אֱלֹהִים הֵעִיד עָלֶיהָ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְכָל מִינֵי גְּבוּרוֹת, וּבְמַתְּנוֹת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ אֲשֶׁר חִלֵּק כִּרְצוֹנוֹ. הֵן לֹא תַּחַת יַד הַמַּלְאָכִים שָׁת אֶת הָעוֹלָם הַבָּא אֲשֶׁר אָנוּ מְדַבְּרִים עָלָיו. אֲבָל בְּמָקוֹם אֶחָד הֵעִיד מִישֶׁהוּ לֵאמֺר: " מָה־אֱנוֹשׁ כִּי־תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן־אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ ? וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מִמַּלְאָכִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ , וַתַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ ; כֺּל שַׁתָּה תַּחַת רַגְלָיו ." הִנֵּה בַּהֲשִׁיתוֹ הַכֺּל תַּחְתָּיו לֹא הִשְׁאִיר דָּבָר שֶׁלֹּא הוּשַׁת תַּחְתָּיו. אַךְ כָּעֵת עֲדַיִן אֵין אָנוּ רוֹאִים כִּי הַכֺּל הוּשַׁת תַּחְתָּיו.