אל העברים 5:10-14

לָכֵן בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הָעוֹלָם הוּא אוֹמֵר: " זֶבַח וּמִנְחָה לֹא־חָפַצְתָּ , גּוּף כּוֹנַנְתָּ לִי; עוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ . אָז אָמַרְתִּי: הִנֵּה־בָאתִי – בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלַי – לַעֲשׂוֹת־רְצוֹנְךָ, אֱלֹהַי ." בְּאָמְרוֹ לְעֵיל, "זֶבַח וּמִנְחָה וְעוֹלָה וַחֲטָאָה לֹא חָפַצְתָּ אַף לֹא שָׁאָלְתָּ", אֲשֶׁר מַקְרִיבִים אוֹתָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה, וּבְאָמְרוֹ אַחֲרֵי כֵן, "הִנֵּה בָאתִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ", מֵסִיר הוּא אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְּדֵי לְהָקִים אֶת הַשְּׁנִיָּה. וּבְאוֹתוֹ הָרָצוֹן מְקֻדָּשִׁים אֲנַחְנוּ עַל־יְדֵי הַקְרָבַת גּוּפוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ פַּעַם אַחַת וּלְתָמִיד. כָּל כֺּהֵן עוֹמֵד יוֹם יוֹם לְשָׁרֵת בַּקֺּדֶשׁ וּמַקְרִיב פְּעָמִים רַבּוֹת אֶת אוֹתָם הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר אַף פַּעַם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָסִיר חֲטָאִים. אֲבָל זֶה, לְאַחַר שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן אֶחָד עַל הַחֲטָאִים, יָשַׁב לִימִין הָאֱלֹהִים לְתָמִיד וּמֵאָז הוּא מְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר יוּשְׁתוּ אוֹיְבָיו הֲדוֹם לְרַגְלָיו, שֶׁכֵּן בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לְתָמִיד אֶת הַמְקֻדָּשִׁים.