אל העברים 19:10-39

לָכֵן, אַחַי, מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בִּטָּחוֹן לְהִכָּנֵס אֶל הַקֺּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ, בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה וְחַיָּה אֲשֶׁר הוּא חָנַךְ לָנוּ דֶּרֶךְ הַפָּרֺכֶת, שֶׁהִיא בְּשָׂרוֹ, וּבִהְיוֹת לָנוּ כֺּהֵן גָּדוֹל עַל בֵּית אֱלֹהִים, נִתְקָרְבָה נָא בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבִמְלוֹא וַדָּאוּת הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁלִּבּוֹתֵינוּ מְטֺהָרִים מֵהַרְשָׁעַת מַצְפּוּן וְהַגּוּף רָחוּץ בְּמַיִם טְהוֹרִים. נַחֲזִיקָה נָא בַּתִּקְוָה שֶׁאָנוּ מַצְהִירִים עָלֶיהָ וְאַל נִמּוֹט, שֶׁכֵּן נֶאֱמָן הַמַּבְטִיחַ. נָשִׂים לִבֵּנוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, לְעוֹרֵר זֶה אֶת זֶה לְאַהֲבָה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. בַּל נַזְנִיחַ אֶת הִתְכַּנְּסוּתֵנוּ כְּמִנְהַג כַּמָּה אֲנָשִׁים, כִּי אִם נְעוֹדֵד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וּבְיִחוּד בִּרְאוֹתְכֶם כִּי קָרֵב הַיּוֹם. הֵן אִם נֶחֱטָא בְּזָדוֹן לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת יְדִיעַת הָאֱמֶת, לֹא יִשָּׁאֵר עוֹד קָרְבָּן לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים, אֶלָּא צִפִּיַּת חֲרָדָה לְדִין, וְלַהַט אֵשׁ אֲשֶׁר תֺּאכַל אֶת הָאוֹיְבִים. הַמֵּפֵר אֶת תּוֹרַת מֺשֶׁה יוּמַת בְּלִי חֶמְלָה עַל־פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל־פִּי שְׁלֹשָׁה־עֵדִים . כַּמָּה וְכַמָּה גָּדוֹל יוֹתֵר יִהְיֶה, לְפִי דַּעְתְּכֶם, הָעֺנֶשׁ הָרָאוּי לְמִי שֶׁרוֹמֵס בְּרַגְלוֹ אֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים וּמְזַלְזֵל בְּדַם הַבְּרִית אֲשֶׁר הוּא מְקֻדָּשׁ בּוֹ וּמְחָרֵף אֶת רוּחַ הַחֶסֶד? הֲרֵי מַכִּירִים אֲנַחְנוּ אֶת מִי שֶׁאָמַר, " לִי נָקָם וְשִׁלֵּם ", וְגַם " יָדִין יהוה עַמּוֹ ". אָכֵן נוֹרָא לִנְפֺּל בְּיַד אֱלֹהִים חַיִּים! זִכְרוּ אֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אוֹרוּ עֵינֵיכֶם וַעֲמַדְתֶּם בְּמַאֲבָק קָשֶׁה וּבְצָרוֹת. פְּעָמִים סְבַלְתֶּם חֲרָפוֹת וְצָרוֹת לְעֵינֵי כֺּל, וּפְעָמִים הִשְׁתַּתַּפְתֶּם עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר סָבְלוּ כָּזֺאת; כִּי אָכֵן צַר הָיָה לָכֶם עַל הָאֲסִירִים, וְאֶת גְּזֵלַת רְכוּשְׁכֶם סְבַלְתֶּם בְּשִׂמְחָה, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם בַּשָּׁמַיִם קִנְיָן טוֹב יוֹתֵר, יַצִּיב וְקַיָּם. לָכֵן אַל תַּשְׁלִיכוּ אֶת בִּטְחוֹנְכֶם אֲשֶׁר גָּדוֹל שְׂכָרוֹ, שֶׁהֲרֵי צְרִיכִים אַתֶּם לְסַבְלָנוּת כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַמֻּבְטָח לְאַחַר שֶׁתַּעֲשׂוּ אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים; כִּי "עוֹד מְעַט קָט וְהַבָּא יָבוֹא, וְלֹא יְאַחֵר. צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה ; וְאִם יִסּוֹג לֹא רָצְתָה נַפְשִׁי בּוֹ." אֲבָל אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מִן הַנְּסוֹגִים אֱלֵי אֲבַדּוֹן, כִּי אִם בְּנֵי הָאֱמוּנָה לְשֵׁם יְשׁוּעַת הַנֶּפֶשׁ.