אל הגלטים 1:6-18

אַחַי, אִם יִכָּשֵׁל אִישׁ מִכֶּם בְּאֵיזוֹ עֲבֵרָה, אַתֶּם הָאֲנָשִׁים הָרוּחָנִיִּים תָּקִימוּ אוֹתוֹ בְּרוּחַ שֶׁל עֲנָוָה; וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תָּבוֹא גַּם אַתָּה לִידֵי נִסָּיוֹן. שְׂאוּ אִישׁ אֶת מַעֲמֶסֶת רֵעֵהוּ וְכָךְ תְּקַיְּמוּ אֶת תּוֹרַת הַמָּשִׁיחַ. אִם אָדָם חוֹשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לְמַשֶּׁהוּ בְּעוֹד שֶׁאֵינוֹ כְּלוּם, הֲרֵיהוּ מַשְׁלֶה אֶת עַצְמוֹ. יִבְחַן כָּל אֶחָד אֶת מַעֲשָׂיו וְאָז הַסִּבָּה לִתְהִלָּתוֹ תִּהְיֶה בּוֹ עַצְמוֹ בְּלִי תְּלוּת בַּזוּלַת, שֶׁכֵּן כָּל אֶחָד יִשָּׂא אֶת הַנֵּטֶל שֶׁלּוֹ. מִי שֶׁלּוֹמֵד אֶת דְּבַר אֱלֹהִים צָרִיךְ לְשַׁתֵּף בְּכָל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֶת מִי שֶׁמְּלַמֵּד אוֹתוֹ. אַל תִּטְעוּ, בֵּאלֹהִים אֵין לְהָתֵל; כִּי מַה שֶּׁאָדָם זוֹרֵעַ, אֶת זֺאת גַּם יִקְצֺר. מִי שֶׁזּוֹרֵעַ בִּשְׂדֵה בְּשָׂרוֹ, מִן הַבָּשָׂר יִקְצֺר כִּלָּיוֹן. אֲבָל הַזּוֹרֵעַ בִּשְׂדֵה הָרוּחַ, מִן הָרוּחַ יִקְצֺר חַיֵּי עוֹלָם. אַל נָא יִרְפּוּ יָדֵינוּ מֵעֲשׂוֹת טוֹב; בְּבוֹא הָעֵת נִקְצֺר, אִם לֹא נִרְפֶּה. לָכֵן בְּעוֹד יֵשׁ לָנוּ הִזְדַּמְּנוּת, נִגְמֺל טוֹב לְכָל אָדָם, וּבְיִחוּד לִבְנֵי אֱמוּנָתֵנוּ. רְאוּ בְּאֵלּוּ אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם בְּמוֹ יָדִי! הָאֲנָשִׁים הַחֲפֵצִים לְהִתְהַדֵּר בַּבָּשָׂר מַכְרִיחִים אֶתְכֶם לְהִמּוֹל רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרָדְפוּ עַל צְלַב הַמָּשִׁיחַ. הֲרֵי אֲפִלּוּ הַנִּמּוֹלִים עַצְמָם אֵינָם שׁוֹמְרִים אֶת הַתּוֹרָה, אֲבָל רוֹצִים הֵם שֶׁתִּמּוֹלוּ לְמַעַן יִתְהַלְּלוּ בִּבְשַׂרְכֶם. וַאֲנִי חָלִילָה לִי מֵהִתְהַלֵּל בִּלְתִּי אִם בִּצְלַב אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הָעוֹלָם צָלוּב לִי וַאֲנִי צָלוּב לָעוֹלָם; כִּי לֹא הַמִּילָה חֲשׁוּבָה אַף לֹא הָעָרְלָה, אֶלָּא בְּרִיאָה חֲדָשָׁה. כָּל הַנּוֹהֲגִים לְפִי כְּלָל זֶה, שָׁלוֹם וְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְעַל יִשְׂרָאֵל הַשַּׁיָּכִים לֵאלֹהִים. מֵעַתָּה וְאֵילָךְ אַל נָא יוֹגִיעֵנִי אִישׁ, שֶׁכֵּן אֶת צַלְּקוֹת יֵשׁוּעַ אֲנִי נוֹשֵׂא בְּגוּפִי. אַחַי, חֶסֶד אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עִם רוּחֲכֶם. אָמֵן.