בֶּעָבָר, בְּעֵת שֶׁלֹּא יְדַעְתֶּם אֶת אֱלֹהִים, עֲבַדְתֶּם אֶת מִי שֶׁבְּמַהוּתָם אֵינָם אֱלֹהִים. אֲבָל כָּעֵת, כְּשֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים – אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק, כְּשֶׁאֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶתְכֶם – כֵּיצַד זֶה חוֹזְרִים אַתֶּם לַיְסוֹדוֹת הַחַלָּשִׁים וְהָעֲלוּבִים שֶׁבִּרְצוֹנְכֶם לְעָבְדָם מֵחָדָשׁ? הִנֵּה אַתֶּם מְכַבְּדִים יָמִים וָחֳדָשִׁים; מוֹעֲדִים וְשָׁנִים. חוֹשְׁשַׁנִי כִּי לַשָּׁוְא עָמַלְתִּי בָּכֶם.
הֱיוּ כָּמוֹנִי, כִּי גַּם אֲנִי נִהְיֵיתִי כְּמוֹכֶם, אַחַי! אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם! לֹא עֲשִׂיתֶם לִי שׁוּם רַע. אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבִּנְסִבּוֹת שֶׁל חֻלְשַׁת הַגּוּף בִּשַּׂרְתִּי לָכֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה בַּתְּחִלָּה, וְלֹא בְּחַלְתֶם בַּנִּסָּיוֹן שֶׁבָּא עֲלֵיכֶם בְּשֶׁל גּוּפִי, אַף לֹא הֵגַבְתֶּם בְּבוּז, אֶלָּא קִבַּלְתֶּם אוֹתִי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים, כַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. אִם כֵּן אֵיפֺה חֶדְוַתְכֶם עַתָּה? הֲרֵינִי מֵעִיד עֲלֵיכֶם שֶׁאִלּוּ יְכָלְתֶּם הֱיִיתֶם עוֹקְרִים אֶת עֵינֵיכֶם כְּדֵי לְתִתָּן לִי. וְעַתָּה הַאִם הָפַכְתִּי לָכֶם לְאוֹיֵב בְּאָמְרִי לָכֶם אֶת הָאֱמֶת? הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ מְקַנְּאִים לָכֶם שֶׁלֹּא לְטוֹבָה; רְצוֹנָם לְהַרְחִיק אֶתְכֶם כְּדֵי שֶׁאַתֶּם תְּקַנְּאוּ לָהֶם. טוֹב הַדָּבָר אִם תָּמִיד מְקַנְּאִים לְטוֹבָה, וְלֹא רַק כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹהֶה אֶצְלְכֶם. יְלָדַי, שׁוּב נָתוּן אֲנִי בְּחֶבְלֵי לֵדָה עֲלֵיכֶם עַד אֲשֶׁר יִכּוֹן הַמָּשִׁיחַ בָּכֶם. רְצוֹנִי לִהְיוֹת עִמָּכֶם עַכְשָׁו וּלְשַׁנּוֹת אֶת נִימַת קוֹלִי, שֶׁכֵּן אֲנִי נָבוֹךְ בְּנוֹגֵעַ אֲלֵיכֶם.
אִמְרוּ לִי, אַתֶּם הָרוֹצִים לִהְיוֹת כְּפוּפִים לַתּוֹרָה, הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים אֶת הַתּוֹרָה? הֲלֹא כָּתוּב שֶׁלְּאַבְרָהָם הָיוּ שְׁנֵי בָּנִים, הָאֶחָד מִן הָאָמָה וְהַשֵּׁנִי מֵהָאִשָּׁה הַחָפְשִׁיָּה. אַךְ בֵּן הָאָמָה נוֹלַד לְפִי הַבָּשָׂר, וְאִלּו בֵּן הַחָפְשִׁיָּה עַל־פִּי הַהַבְטָחָה. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֵם מָשָׁל לִשְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת. הָאַחַת מֵהַר סִינַי, הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת, וְהִיא הָגָר. הָגָר מְסַמֶּלֶת אֶת הַר סִינַי שֶׁבַּעֲרָב וּמַקְבִּילָה לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל יָמֵינוּ, כִּי הִיא בְּעַבְדוּת עִם בָּנֶיהָ. אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה בַּת חוֹרִין הִיא, וְהִיא אֵם לָנוּ; שֶׁהֲרֵי כָּתוּב:
" רָנִי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה,
פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה,
כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה ."
וְאַתֶּם, אַחַי, אַתֶּם בְּנֵי הַהַבְטָחָה כְּיִצְחָק. וּכְשֵׁם שֶׁאָז רָדַף הַבֵּן שֶׁנּוֹלָד לְפִי הַבָּשָׂר אֶת הַבֵּן שֶׁנּוֹלָד לְפִי הָרוּחַ, כֵּן גַּם עַכְשָׁו. אֲבָל מָה אוֹמֵר הַכָּתוּב? " גָּרֵשׁ הָאָמָה וְאֶת־בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֵּן־הָאָמָה עִם־בֵּן הַחָפְשִׁיָּה." לְפִיכָךְ, אַחַי, אֵין אָנוּ בְּנֵי הָאָמָה, אֶלָּא בְּנֵי הַחָפְשִׁיָּה.
אפליקציית הכתובים
אפליקציית הכתובים לילדים
