אל הגלטים 1:1-10

מֵאֵת שָׁאוּל – שָׁלִיחַ שֶׁאֵינוֹ מִטַּעַם בְּנֵי אָדָם אַף לֹא נִתְמַנָּה עַל־יְדֵי אָדָם, אֶלָּא עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וֵאלֹהִים הָאָב שֶׁהֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים – וּמֵאֵת כָּל הָאַחִים אֲשֶׁר אִתִּי, אֶל קְהִלּוֹת גָּלַטְיָה: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וּמֵאֵת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנָּתַן אֶת עַצְמוֹ עַל חֲטָאֵינוּ כְּדֵי לְחַלְּצֵנוּ מִן הָעוֹלָם הָרָע הַזֶּה, כִּרְצוֹן אֱלֹהִים אָבִינוּ. לֵאלֹהִים הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן. מִתְפַּלֵּא אֲנִי שֶׁכָּל כָּךְ מַהֵר אַתֶּם סָרִים מִמִּי שֶׁקָּרָא אֶתְכֶם בְּחֶסֶד הַמָּשִׁיחַ וְעוֹבְרִים אֶל בְּשׂוֹרָה אַחֶרֶת. וְאֵין אַחֶרֶת, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה אֲנָשִׁים הַמְבַלְבְּלִים אֶתְכֶם וַחֲפֵצִים לְעַוֵּת אֶת בְּשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ. אַךְ אִם מִישֶׁהוּ, אֲפִלּוּ אֲנַחְנוּ אוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, יְבַשֵּׂר לָכֶם בְּשׂוֹרָה שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁבִּשַּׂרְנוּ לָכֶם, חֵרֶם יִהְיֶה! אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר מַה שֶּׁאָמַרְנוּ קֺדֶם לָכֵן: אִם מִישֶׁהוּ יַשְׁמִיעַ לָכֶם בְּשׂוֹרָה שׁוֹנָה מִזּוֹ שֶׁקִּבַּלְתֶּם, חֵרֶם יִהְיֶה! הַאִם אֶל בְּנֵי אָדָם אֲנִי מִתְרַצֶּה כָּעֵת, אוֹ אֶל אֱלֹהִים? הַאִם מִשְׁתַּדֵּל אֲנִי לִמְצֺא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם? אִלּוּ עֲדַיִן הִשְׁתַּדַּלְתִּי לִמְצֺא חֵן בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, לֹא הָיִיתִי עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ.