אל האפסים 1:5-7

וּבְכֵן לְכוּ בְּדַרְכֵי אֱלֹהִים כְּבָנִים אֲהוּבִים, וְהִתְהַלְּכוּ בְּאַהֲבָה כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אוֹתָנוּ וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדֵנוּ כְּמִנְחָה וְקָרְבָּן לֵאלֹהִים, לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. וְכַיָּאֶה לַקְּדוֹשִׁים, אַף לֹא תַּעֲלוּ עַל דַּל שִׂפְתֵיכֶם מַעֲשֵׂי זְנוּת וְכָל טֻמְאָה אוֹ תַּאַוְתָנוּת; גַּם לֹא נִבּוּל פֶּה וְשִׂיחַת סִכְלוּת אוֹ הִתְלוֹצְצוּת, דְּבָרִים שֶׁאֵינָם יָאִים, אֶלָּא קוֹל תּוֹדָה. זֺאת עֲלֵיכֶם לָדַעַת: כָּל זוֹנֶה אוֹ טָמֵא אוֹ בַּעַל תַּאֲווֹת, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא עוֹבֵד אֱלִילִים, אֵין לוֹ נַחֲלָה בְּמַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ וְהָאֱלֹהִים. אַל יַתְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּדִבּוּרֵי הֶבֶל. בִּגְלַל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בָּא זַעַם אֱלֹהִים עַל בְּנֵי הַמֶּרִי. עַל כֵּן אַל תִּהְיוּ שֻׁתָּפִים לָהֶם.