אל האפסים 3:4-32

אל האפסים 3:4-32 תנ״ך ומודרני

שִׁקְדוּ לִשְׁמֺר אֶת אַחְדוּת הָרוּחַ בְּקֶשֶׁר שֶׁל שָׁלוֹם. הִנֵּה: גּוּף אֶחָד וְרוּחַ אַחַת, כְּשֵׁם שֶׁגַּם אַתֶּם נִקְרֵאתֶם אֶל תִּקְוַת יִעוּדְכֶם הָאַחַת; אָדוֹן אֶחָד, אֱמוּנָה אַחַת, טְבִילָה אַחַת, אֵל וְאָב אֶחָד לַכֺּל, הוּא אֲשֶׁר מֵעַל כֺּל, פּוֹעֵל בַּכֺּל, וּבְתוֹךְ הַכֺּל. אֲבָל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ הָעֳנַק חֶסֶד כְּפִי הַמִּדָּה שֶׁהֶעֱנִיק לוֹ הַמָּשִׁיחַ. לָכֵן נֶאֱמַר: "עָלָה לַמָּרוֹם, שָׁבָה שֶׁבִי, וַיִּתֵּן מַתָּנוֹת לִבְנֵי אָדָם." "עָלָה" מַה פֵּרוּשָׁהּ אִם לֹא שֶׁגַּם הִקְדִּים וְיָרַד אֶל תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ. הַיּוֹרֵד הוּא אֲשֶׁר גַּם עָלָה אֶל מֵעַל כָּל הַשָּׁמַיִם, לְמַעַן יְמַלֵּא אֶת הַכֺּל. וְהוּא נָתַן אֶת אֵלֶּה לִהְיוֹת שְׁלִיחִים, אֶת אֵלֶּה נְבִיאִים, אֶת אֵלֶּה מְבַשְּׂרִים, וְאֶת אֵלֶּה רוֹעִים וּמוֹרִים, כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הַקְּדוֹשִׁים לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁרוּת, לִבְנִיַּת גּוּף הַמָּשִׁיחַ, עַד כִּי נַגִּיעַ כֻּלָּנוּ אֶל אַחְדוּת הָאֱמוּנָה וְאַחְדוּת יְדִיעַת בֶּן־הָאֱלֹהִים, אֶל הָאָדָם הַשָּׁלֵם, אֶל שִׁעוּר קוֹמָתוֹ הַמָּלֵא שֶׁל הַמָּשִׁיחַ. וְכָךְ לֹא נִהְיֶה עוֹד יְלָדִים נִדָּפִים וּמִטַּלְטְלִים בְּרוּחַ שֶׁל כָּל תּוֹרָה הַמּוּפֶצֶת עַל־יְדֵי בְּנֵי אָדָם בְּעָרְמָה וּבְתַרְמִית כְּדֵי לְהַטְעוֹת, אֶלָּא נְדַבֵּר אֶת הָאֱמֶת בְּאַהֲבָה וְנִגְדַּל בְּכָל דָּבָר אֱלֵי הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר הוּא הָרֺאשׁ, וְעַל־יָדָיו כָּל הַגּוּף מָרְכָּב וּמִתְחַבֵּר בְּאֶמְצָעוּת כָּל קֶשֶׁר מְסַיֵּעַ, בְּהֶתְאֵם לַפְּעֻלָּה הַמְיֻעֶדֶת לְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל הַגּוּף וְיִבָּנֶה בְּאַהֲבָה. הִנֵּה זֺאת אֲנִי אוֹמֵר וּמַכְרִיז מִטַּעַם הָאָדוֹן: אַל תֵּלְכוּ עוֹד כַּגּוֹיִם הַהוֹלְכִים בְּהַבְלֵי שִׂכְלָם. חֲשׁוּכֵי דַּעַת הֵם, זָרִים לְחַיֵּי אֱלֹהִים בִּגְלַל בַּעֲרוּתָם וּקְשִׁי לִבָּם; וְכֵיוָן שֶׁהִתְנַוְּנוּ הִתְמַכְּרוּ בְּתַאֲוָה לְזִמָּה וּלְכָל מַעֲשֵׂה טֻמְאָה. אֲבָל אַתֶּם לֹא בְּדֶרֶךְ זֺאת לְמַדְתֶּם אֶת הַמָּשִׁיחַ, אִם אָמְנָם שְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ וְלֻמַּדְתֶּם בּוֹ אֶת הָאֱמֶת כְּפִי שֶׁהִיא בְּיֵשׁוּעַ – שֶׁעֲלֵיכֶם לִפְשֺׁט אֶת הָאָדָם הַיָּשָׁן אֲשֶׁר הִתְנַהֲגוּתְכֶם הָרִאשׁוֹנָה כְּרוּכָה עִמּוֹ וְהוּא נִשְׁחָת בְּתַאֲווֹת מַתְעוֹת, וּלְהִתְחַדֵּשׁ הִתְחַדְּשׁוּת רוּחָנִית בְּשִׂכְלְכֶם, וְלִלְבֺּשׁ אֶת הָאָדָם הֶחָדָשׁ הַנִּבְרָא כִּדְמוּת אֱלֹהִים בִּצְדָקָה וּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֱמֶת. עַל כֵּן הָסִירוּ אֶת הַשֶּׁקֶר וְדַבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ לְרֵעֵהוּ , כִּי אֵיבָרִים אֲנַחְנוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ. רִגְזוּ וְאַל־תֶּחֱטָאוּ ; אַל תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ עַל כַּעַסְכֶם, וְאַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַשָּׂטָן. הַגּוֹנֵב אַל יוֹסִיף לִגְנֺב, כִּי אִם יַעֲמֺל וּבְיָדָיו יַעֲשֶׂה אֶת הַטּוֹב כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָתֵת לְמִי שֶׁשָּׁרוּי בְּמַחְסוֹר. אַל יֵצֵא מִפִּיכֶם כָּל דְּבַר נִבּוּל, אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא טוֹב בְּעִתּוֹ וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לִבְנוֹת, לְמַעַן יַשְׁפִּיעַ נֺעַם עַל הַשּׁוֹמְעִים. וְאַל תַּעֲצִיבוּ אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ אֲשֶׁר נֶחְתַּמְתֶּם בָּהּ לְיוֹם הַגְּאֻלָּה. הָסִירוּ מִכֶּם כָּל מְרִירוּת וְחֵמָה וְכַעַס וּצְעָקָה וְגִדּוּף וְכָל רִשְׁעָה. הֱיוּ טוֹבִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ; הֱיוּ מְלֵאֵי רַחֲמִים וְסִלְחוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כְּשֵׁם שֶׁאֱלֹהִים סָלַח לָכֶם בַּמָּשִׁיחַ.

YouVersion משתמש בקובצי Cookie כדי להתאים אישית את החוויה שלך. על ידי שימוש באתר שלנו, אתה מקבל את השימוש שלנו בעוגיות כמתואר ב מדיניות הפרטיות שלנו