אל האפסים 22:4-32

שֶׁעֲלֵיכֶם לִפְשֺׁט אֶת הָאָדָם הַיָּשָׁן אֲשֶׁר הִתְנַהֲגוּתְכֶם הָרִאשׁוֹנָה כְּרוּכָה עִמּוֹ וְהוּא נִשְׁחָת בְּתַאֲווֹת מַתְעוֹת, וּלְהִתְחַדֵּשׁ הִתְחַדְּשׁוּת רוּחָנִית בְּשִׂכְלְכֶם, וְלִלְבֺּשׁ אֶת הָאָדָם הֶחָדָשׁ הַנִּבְרָא כִּדְמוּת אֱלֹהִים בִּצְדָקָה וּקְדֻשָּׁה שֶׁל אֱמֶת. עַל כֵּן הָסִירוּ אֶת הַשֶּׁקֶר וְדַבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ לְרֵעֵהוּ , כִּי אֵיבָרִים אֲנַחְנוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ. רִגְזוּ וְאַל־תֶּחֱטָאוּ ; אַל תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ עַל כַּעַסְכֶם, וְאַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַשָּׂטָן. הַגּוֹנֵב אַל יוֹסִיף לִגְנֺב, כִּי אִם יַעֲמֺל וּבְיָדָיו יַעֲשֶׂה אֶת הַטּוֹב כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לָתֵת לְמִי שֶׁשָּׁרוּי בְּמַחְסוֹר. אַל יֵצֵא מִפִּיכֶם כָּל דְּבַר נִבּוּל, אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא טוֹב בְּעִתּוֹ וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לִבְנוֹת, לְמַעַן יַשְׁפִּיעַ נֺעַם עַל הַשּׁוֹמְעִים. וְאַל תַּעֲצִיבוּ אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ אֲשֶׁר נֶחְתַּמְתֶּם בָּהּ לְיוֹם הַגְּאֻלָּה. הָסִירוּ מִכֶּם כָּל מְרִירוּת וְחֵמָה וְכַעַס וּצְעָקָה וְגִדּוּף וְכָל רִשְׁעָה. הֱיוּ טוֹבִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ; הֱיוּ מְלֵאֵי רַחֲמִים וְסִלְחוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כְּשֵׁם שֶׁאֱלֹהִים סָלַח לָכֶם בַּמָּשִׁיחַ.