דניאל 1:6-4

וְדָרְיָ֨וֶשׁ֙ מָֽדָיָ֔א קַבֵּ֖ל מַלְכוּתָ֑א כְּבַ֥ר שְׁנִ֖ין שִׁתִּ֥ין וְתַרְתֵּֽין (דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי בן ששים שנה במולכו.)׃ שְׁפַר֙ קֳדָ֣ם דָּרְיָ֔וֶשׁ וַהֲקִים֙ עַל־מַלְכוּתָ֔א לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֖א מְאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֑ין דִּ֥י לֶהֱוֺ֖ן בְּכָל־מַלְכוּתָֽא (ויהי טוב בעיניו למנות על הממלכה מאה ועשרים אֲחַשְׁדַּרְפְּנִים שיהיו בכל הממלכה.)׃ וְעֵ֤לָּא מִנְּהוֹן֙ סָרְכִ֣ין תְּלָתָ֔א דִּ֥י דָנִיֵּ֖אל חַֽד־מִנְּה֑וֹן דִּֽי־לֶהֱוֺ֞ן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֣א אִלֵּ֗ין יָהֲבִ֤ין לְהוֹן֙ טַעְמָ֔א וּמַלְכָּ֖א לָֽא־לֶהֱוֵ֥א נָזִֽק (ולמעלה מהם שלושה משגיחים, ודניאל אחד מהם, אשר להם ימסרו הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים האלה דין וחשבון, לבל תבוא רעה על המלך.)׃ אֱדַ֨יִן֙ דָּנִיֵּ֣אל דְּנָ֔ה הֲוָ֣א מִתְנַצַּ֔ח עַל־סָרְכַיָּ֖א וַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֣י ר֤וּחַ יַתִּירָא֙ בֵּ֔הּ וּמַלְכָּ֣א עֲשִׁ֔ית לַהֲקָמוּתֵ֖הּ עַל־כָּל־מַלְכוּתָֽא (ויהי דניאל גדול מכל המשגיחים וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, יען כי היתה בו רוח יתרה, ויחשוב המלך להעמידו על כל ממלכתו.)׃