דניאל ה
ה
הכתובת על הקיר
1בֵּלְשַׁאצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ לְחֶ֣ם רַ֔ב לְרַבְרְבָנ֖וֹהִי אֲלַ֑ף וְלָקֳבֵ֥ל אַלְפָּ֖א חַמְרָ֥א שָׁתֵֽה (ויעש המלך בֵּלְשַׁאצַּר משתה גדול לאלף שריו וישת יין כנגד אלף איש.)׃ 2בֵּלְשַׁאצַּ֞ר אֲמַ֣ר ׀ בִּטְעֵ֣ם חַמְרָ֗א לְהַיְתָיָה֙ לְמָאנֵי֙ דַּהֲבָ֣א וְכַסְפָּ֔א דִּ֤י הַנְפֵּק֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר אֲב֔וּהִי מִן־הֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וְיִשְׁתּ֣וֹן בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ (ויאמר בֵּלְשַׁאצַּר, כטוב ליבו ביין, להביא את כלי הזהב והכסף שלקח נְבוּכַדְנֶצַּר אביו מן ההיכל אשר בירושלים, כדי שישתו בהם המלך ושריו ונשיו ופילגשיו.)׃ 3בֵּאדַ֗יִן הַיְתִיו֙ מָאנֵ֣י דַהֲבָ֔א דִּ֣י הַנְפִּ֗קוּ מִן־הֵֽיכְלָ֛א דִּֽי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְאִשְׁתִּ֣יו בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ (אז הובאו כלי הזהב שנלקחו מהיכל בית האלוהים אשר בירושלים וישתו בהם המלך ושריו ונשיו ופילגשיו.)׃ 4אִשְׁתִּ֖יו חַמְרָ֑א וְ֠שַׁבַּחוּ לֵֽאלָהֵ֞י דַּהֲבָ֧א וְכַסְפָּ֛א נְחָשָׁ֥א פַרְזְלָ֖א אָעָ֥א וְאַבְנָֽא (הם שתו יין ונתנו שבח לאלהי זהב וכסף, נחושת וברזל, עץ ואבן.)׃ 5בַּהּ־שַׁעֲתָ֗ה (נפקו)* נְפַ֨קָה֙* אֶצְבְּעָן֙ דִּ֣י יַד־אֱנָ֔שׁ וְכָֽתְבָן֙ לָקֳבֵ֣ל נֶבְרַשְׁתָּ֔א עַל־גִּירָ֕א דִּֽי־כְתַ֥ל הֵיכְלָ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א וּמַלְכָּ֣א חָזֵ֔ה פַּ֥ס יְדָ֖ה דִּ֥י כָתְבָֽה (אותה שעה יצאו אצבעות של יד אדם וכתבו מול הניברשת על הטיח שעל כותל היכל המלך. וירא המלך את כף היד הכותבת.)׃ 6אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִיוֺ֣הִי שְׁנ֔וֹהִי וְרַעיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן (אז השתנה תואר פני המלך ומחשבותיו הבהילוהו. פירקי חלציו הותרו וברכיו רעדו.)׃ 7קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א (כשדיא)* כַּשְׂדָּאֵ֖י* וְגָזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר ׀ לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כָל־אֱ֠נָשׁ דִּֽי־יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ יְחַוִּנַּ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ (והמונכא)* וְהַֽמְנִיכָ֤א* דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט (ויקרא המלך בקול רם להביא את האשפים, את הכשדים ואת הקוסמים. ויען המלך ויאמר לחכמי בבל: "כל מי שיקרא את הכתובת הזאת ויגלה לי את פישרה ילבש ארגמן וענק זהב יושם על צוארו, והוא ישלוט כשלישי בממלכה.")׃ ס* 8אֱדַ֨יִן֙ (עללין)* עָֽלִּ֔ין* כֹּ֖ל חַכִּימֵ֣י מַלְכָּ֑א וְלָֽא־כָהֲלִ֤ין כְּתָבָא֙ לְמִקְרֵ֔א (ופשרא)* וּפִשְׁרֵ֖הּ* לְהוֹדָעָ֥ה לְמַלְכָּֽא (אז באו כל חכמי המלך, אך לא יכלו לקרא את הכתובת ולהגיד למלך את פישרה.)׃ 9אֱ֠דַיִן מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ שַׂגִּ֣יא מִתְבָּהַ֔ל וְזִיוֺ֖הִי שָׁנַ֣יִן עֲל֑וֹהִי וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין (וייבהל אז המלך בֵּלְשַׁאצַּר עד מאוד. תואר פניו השתנה ושריו נבוכו.)׃ 10מַלְכְּתָ֕א לָקֳבֵ֨ל מִלֵּ֤י מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי לְבֵ֥ית מִשְׁתְּיָ֖א (עללת)* עַלַּ֑ת* עֲנָ֨ת מַלְכְּתָ֜א וַאֲמֶ֗רֶת מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אַֽל־יְבַהֲלוּךְ֙ רַעְיוֹנָ֔ךְ וְזִיוָ֖יךְ אַל־יִשְׁתַּנּֽוֹ (לשמע דברי המלך ושריו באה הגבירה אל בית המשתה ותען הגבירה ותאמר: "המלך לעולם יחיה! אל יבהלוך מחשבותיך ואל ישתנה תואר פניך.)׃ 11אִיתַ֨י גְּבַ֜ר בְּמַלְכוּתָ֗ךְ דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֮ בֵּהּ֒ וּבְיוֹמֵ֣י אֲב֗וּךְ נַהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה כְּחָכְמַת־אֱלָהִ֖ין הִשְׁתְּכַ֣חַת בֵּ֑הּ וּמַלְכָּ֤א נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ אֲב֔וּךְ רַ֧ב חַרְטֻמִּ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין כַּשְׂדָּאִין֙ גָּזְרִ֔ין הֲקִימֵ֖הּ אֲב֥וּךְ מַלְכָּֽא (ישנו איש בממלכתך אשר רוח אלוהי קודש בו. בימי אביך נמצאו בו הארה ושכל וחכמה בחכמת אלוהים, והמלך נְבוּכַדְנֶצַּר, אביך, העמידו לראש החרטומים, האשפים, הכשדים והקוסמים. כך עשה אביך המלך,)׃ 12כָּל־קֳבֵ֡ל דִּ֣י ר֣וּחַ ׀ יַתִּירָ֡ה וּמַנְדַּ֡ע וְשָׂכְלְתָנ֡וּ מְפַשַּׁ֣ר חֶלְמִין֩ וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת אֲחִידָ֜ן וּמְשָׁרֵ֣א קִטְרִ֗ין הִשְׁתְּכַ֤חַת בֵּהּ֙ בְּדָ֣נִיֵּ֔אל דִּֽי־מַלְכָּ֥א שָׂם־שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר כְּעַ֛ן דָּנִיֵּ֥אל יִתְקְרֵ֖י וּפִשְׁרָ֥ה יְהַֽחֲוֵֽה (כי רוח יתרה, דעת ושכל, יכולת לפתור חלומות, להגיד סודות ולהתיר סתומות נמצאו בדניאל, אשר המלך קרא את שמו בֵּלְטְשַׁאצַּר. ועתה ייקרא נא דניאל והוא יגיד לך את הפשר.")׃ פ*
13בֵּאדַ֨יִן֙ דָּֽנִיֵּ֔אל הֻעַ֖ל קֳדָ֣ם מַלְכָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר לְדָנִיֵּ֗אל (אנתה)* אַנְתְּ*־ה֤וּא דָנִיֵּאל֙ דִּֽי־מִן־בְּנֵ֤י גָלוּתָא֙ דִּ֣י יְה֔וּד דִּ֥י הַיְתִ֛י מַלְכָּ֥א אַ֖בִי מִן־יְהֽוּד (אז הביאו את דניאל לפני המלך. ויען המלך ויאמר אל דניאל: "ובכן אתה הוא דניאל מבני גולי יהודה שהביא אבי מיהודה.)׃ 14וְשִׁמְעֵ֣ת (עליך)* עֲלָ֔ךְ* דִּ֛י ר֥וּחַ אֱלָהִ֖ין בָּ֑ךְ וְנַהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה יַתִּירָ֖ה הִשְׁתְּכַ֥חַת בָּֽךְ (שמעתי כי רוח אלוהים בך וכי הארה, שכל וחכמה נמצאים בך.)׃ 15וּכְעַ֞ן הֻעַ֣לּוּ קָֽדָמַ֗י חַכִּֽימַיָּא֙ אָֽשְׁפַיָּ֔א דִּֽי־כְתָבָ֤ה דְנָה֙ יִקְר֔וֹן וּפִשְׁרֵ֖הּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי וְלָֽא־כָהֲלִ֥ין פְּשַֽׁר־מִלְּתָ֖א לְהַחֲוָיָֽה (ועתה, הנה הובאו לפני חכמים ואשפים כדי שיקראו את הכתובת ויודיעו לי את פישרה, אבל אינם יכולים להגיד לי את פשר הדבר.)׃ 16וַאֲנָה֙ שִׁמְעֵ֣ת (עליך)* עֲלָ֔ךְ* דִּֽי־(תוכל)* תִיכּ֥וּל* פִּשְׁרִ֛ין לְמִפְשַׁ֖ר וְקִטְרִ֣ין לְמִשְׁרֵ֑א כְּעַ֡ן הֵן֩ (תוכל)* תִּכ֨וּל* כְּתָבָ֜א לְמִקְרֵ֗א וּפִשְׁרֵהּ֙ לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א תִלְבַּ֗שׁ (והמונכא)* וְהַֽמְנִיכָ֤א* דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארָ֔ךְ וְתַלְתָּ֥א בְמַלְכוּתָ֖א תִּשְׁלַֽט (ואני שמעתי כי יכול אתה לבאר פשרים ולהתיר סתומות. ועתה, אם תוכל לקרוא את הכתובת ולהודיעני את פישרה, תלבש ארגמן ורביד של זהב יושם על צוארך וכשלישי בממלכתי תשלוט.")׃ פ*
17בֵּאדַ֜יִן עָנֵ֣ה דָנִיֵּ֗אל וְאָמַר֙ קֳדָ֣ם מַלְכָּ֔א מַתְּנָתָךְ֙ לָ֣ךְ לֶֽהֶוְיָ֔ן וּנְבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ לְאָחֳרָ֣ן הַ֑ב בְּרַ֗ם כְּתָבָא֙ אֶקְרֵ֣א לְמַלְכָּ֔א וּפִשְׁרָ֖א אֲהוֹדְעִנֵּֽהּ (ויען אז דניאל ויאמר לפני המלך: "מתנותיך שמור לעצמך ותשׁוּרוֹתיך תן לאחרים. אבל את הכתובת אקרא למלך ואת פישרה אגיד לו.)׃ 18(אנתה)* אַ֖נְתְּ* מַלְכָּ֑א אֱלָהָא֙ (עליא)* עִלָּאָ֔ה* מַלְכוּתָ֤א וּרְבוּתָא֙ וִיקָרָ֣א וְהַדְרָ֔ה יְהַ֖ב לִנְבֻכַדְנֶצַּ֥ר אֲבֽוּךְ (המלך, מלכות וגדולה וכבוד והדר נתן האל העליון לִנְבֻכַדְנֶצַּר אביך.)׃ 19וּמִן־רְבוּתָא֙ דִּ֣י יְהַב־לֵ֔הּ כֹּ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַיָּא֙ וְלִשָּׁ֣נַיָּ֔א הֲו֛וֹ (זאעין)* זָיְעִ֥ין* וְדָחֲלִ֖ין מִן־קֳדָמ֑וֹהִי דִּֽי־הֲוָ֨ה צָבֵ֜א הֲוָ֣א קָטֵ֗ל וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מַחֵ֔א וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מָרִ֔ים וְדִֽי־הֲוָ֥ה צָבֵ֖א הֲוָ֥ה מַשְׁפִּֽיל (ומפני הגדולה שנתן לו רעדו ופחדו ממנו כל העמים, האומות והלשונות. את אשר חפץ המית ואת אשר חפץ החיה. את אשר חפץ רומם ואת אשר חפץ השפיל.)׃ 20וּכְדִי֙ רִ֣ם לִבְבֵ֔הּ וְרוּחֵ֖הּ תִּֽקְפַ֣ת לַהֲזָדָ֑ה הָנְחַת֙ מִן־כָּרְסֵ֣א מַלְכוּתֵ֔הּ וִֽיקָרָ֖ה הֶעְדִּ֥יוּ מִנֵּֽהּ (אבל כאשר רם לבבו וגברה רוחו להרע, הורד מכס המלוכה וכבודו הוסר ממנו.)׃ 21וּמִן־בְּנֵי֩ אֲנָשָׁ֨א טְרִ֜יד וְלִבְבֵ֣הּ ׀ עִם־חֵיוְתָ֣א (שוי)* שַׁוִּ֗יְו* וְעִם־עֲרָֽדַיָּא֙ מְדוֹרֵ֔הּ עִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יְטַ֣עֲמוּנֵּ֔הּ וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּֽי־יְדַ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֞יט אֱלָהָ֤א (עליא)* עִלָּאָה֙* בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖ה יְהָקֵ֥ים (עליה)* עֲלַֽהּ* (הוא גורש מקרב בני האדם, לבו הושוה ללב חיה ועם הערודים היה מגורו. עשב האכילוהו כבקר ומטל השמים ומן הגשם נרטב, עד שהכיר כי אל עליון הוא השולט בממלכת בני האדם, ואת אשר יחפוץ יקים עליה.)׃ 22(ואנתה)* וְאַ֤נְתְּ* בְּרֵהּ֙ בֵּלְשַׁאצַּ֔ר לָ֥א הַשְׁפֵּ֖לְתְּ לִבְבָ֑ךְ כָּל־קֳבֵ֕ל דִּ֥י כָל־דְּנָ֖ה יְדַֽעְתָּ (ואתה, בֵּלְשַׁאצַּר בנו, לא השפלת לבבך, אף כי כל זאת ידעת.)׃ 23וְעַ֣ל מָרֵֽא־שְׁמַיָּ֣א ׀ הִתְרוֹמַ֡מְתָּ וּלְמָֽאנַיָּ֨א דִֽי־בַיְתֵ֜הּ הַיְתִ֣יו (קדמיך)* קָֽדָמָ֗ךְ* (ואנתה)* וְאַ֨נְתְּ* (ורברבניך)* וְרַבְרְבָנָ֜ךְ* שֵֽׁגְלָתָ֣ךְ וּלְחֵנָתָךְ֮ חַמְרָא֮ שָׁתַ֣יִן בְּהוֹן֒ וְלֵֽאלָהֵ֣י כַסְפָּֽא־וְ֠דַהֲבָא נְחָשָׁ֨א פַרְזְלָ֜א אָעָ֣א וְאַבְנָ֗א דִּ֠י לָֽא־חָזַ֧יִן וְלָא־שָׁמְעִ֛ין וְלָ֥א יָדְעִ֖ין שַׁבַּ֑חְתָּ וְלֵֽאלָהָ֞א דִּֽי־נִשְׁמְתָ֥ךְ בִּידֵ֛הּ וְכָל־אֹרְחָתָ֥ךְ לֵ֖הּ לָ֥א הַדַּֽרְתָּ (ותתרומם על אדון השמים. את כלי ביתו הביאו לפניך, ואתה ושריך ונשיך ופילגשיך שתיתם בהם יין, ונתתם שבח לאלוהי כסף וזהב, נחושת וברזל, עץ ואבן, שאינם רואים ואינם שומעים ואינם יודעים ששיבחתם אותם. ואת האלוהים אשר נשמתך בידו וכל אורחותיך מסורים לו לא הדרת.)׃ 24בֵּאדַ֨יִן֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי שְׁלִ֖יַחַ פַּסָּ֣א דִֽי־יְדָ֑א וּכְתָבָ֥א דְנָ֖ה רְשִֽׁים (אז נשלחה מלפניו כף יד שרשמה את הכתובת הזאת.)׃ 25וּדְנָ֥ה כְתָבָ֖א דִּ֣י רְשִׁ֑ים מְנֵ֥א מְנֵ֖א תְּקֵ֥ל וּפַרְסִֽין (זו הכתובת שנרשמה: מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסִין.)׃ 26דְּנָ֖ה פְּשַֽׁר־מִלְּתָ֑א מְנֵ֕א מְנָֽה־אֱלָהָ֥א מַלְכוּתָ֖ךְ וְהַשְׁלְמַֽהּ (וזה פשר הדבר: מְנֵא – מנה אלוהים את ימי מלכותך ומצא שהושלמה.)׃ 27תְּקֵ֑ל תְּקִ֥ילְתָּה בְמֹֽאזַנְיָ֖א וְהִשְׁתְּכַ֥חַתְּ חַסִּֽיר (תְקֵל – נישקלת במאזניים ונמצאת חסר.)׃ 28פְּרֵ֑ס פְּרִיסַת֙ מַלְכוּתָ֔ךְ וִיהִיבַ֖ת לְמָדַ֥י וּפָרָֽס (פְּרֵס – ניחלקה ממלכתך וניתנה למדי ופרס.")׃ 29בֵּאדַ֣יִן ׀ אֲמַ֣ר בֵּלְשַׁאצַּ֗ר וְהַלְבִּ֤ישׁוּ לְדָֽנִיֵּאל֙ אַרְגְּוָנָ֔א (והמונכא)* וְהַֽמְנִיכָ֥א* דִֽי־דַהֲבָ֖א עַֽל־צַוְּארֵ֑הּ וְהַכְרִ֣זֽוּ עֲל֔וֹהִי דִּֽי־לֶהֱוֵ֥א שַׁלִּ֛יט תַּלְתָּ֖א בְּמַלְכוּתָֽא (אז ציוה בֵּלְשַׁאצַּר וילבישו את דניאל ארגמן וישימו רביד של זהב על צוארו ויכריזו עליו שיהיה שולט כשלישי בממלכה)׃ 30בֵּ֚הּ בְּלֵ֣ילְיָ֔א קְטִ֕יל בֵּלְאשַׁצַּ֖ר מַלְכָּ֥א (כשדיא)* כַשְׂדָּאָֽה* (באותו לילה נהרג בֵּלְשַׁאצַּר, מלך הכשדים.)׃ פ*
נבחרו כעת:
דניאל ה: תנ״ך ומודרני
הדגשה
שתף
העתק
רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל