אל הקולוסים 1:1-29

אל הקולוסים 1:1-29 תנ״ך ומודרני

מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, וּמֵאֵת טִימוֹתֵיאוֹס אָחִינוּ, אֶל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּקוֹלוֹסָה, הָאַחִים הַנֶּאֱמָנִים בַּמָּשִׁיחַ: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. מוֹדִים אֲנַחְנוּ לֵאלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּמִתְפַּלְּלִים בַּעַדְכֶם תָּמִיד, כִּי שָׁמַעְנוּ עַל אֱמוּנַתְכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ וְעַל אַהֲבַתְכֶם לְכָל הַקְּדוֹשִׁים לְנֺכַח הַתִּקְוָה הַשְּׁמוּרָה לָכֶם בַּשָּׁמַיִם, תִּקְוָה אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם עָלֶיהָ קֺדֶם לָכֵן בִּדְבַר הָאֱמֶת שֶׁל הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיכֶם. וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּשׂוֹרָה עוֹשָׂה פְּרִי וּמְשַׂגְשֶׂגֶת בְּכָל הָעוֹלָם, כֵּן גַּם בְּקִרְבְּכֶם לְמִן הַיּוֹם שֶׁשְּׁמַעְתֶּם וְהִכַּרְתֶּם בֶּאֱמֶת אֶת חֶסֶד אֱלֹהִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁלְּמַדְתֶּם מֵאֵת אֶפַּפְרַס הָאָהוּב, חֲבֵרֵנוּ לָעֲבוֹדָה וּמְשָׁרֵת נֶאֱמָן שֶׁל הַמָּשִׁיחַ לְמַעַנְכֶם, אֲשֶׁר גַּם סִפֵּר לָנוּ עַל אַהֲבַתְכֶם שֶׁבָּרוּחַ. מִשּׁוּם כָּךְ גַּם אָנוּ, מִיּוֹם שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת זֺאת, אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וּלְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמָּלְאוּ דַּעַת רְצוֹנוֹ, בְּלִוְיַת כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית, לְמַעַן תִּתְהַלְּכוּ כַּיָּאוּת לִפְנֵי הָאָדוֹן, כְּכָל חֶפְצוֹ, וּלְמַעַן תָּנִיבוּ פְּרִי בְּכָל מַעֲשֶׂה טוֹב וְתִגְדְּלוּ בְּדַעַת אֱלֹהִים, וְתִתְחַזְּקוּ בְּכָל כֺּחַ כְּפִי עֺצֶם כְּבוֹדוֹ, וְתִהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת וְאֺרֶךְ רוּחַ בַּכֺּל, וּבְשִׂמְחָה תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר אֶתְכֶם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר. הֵן הָאָב הִצִּילָנוּ מִשִּׁלְטוֹן הַחֺשֶׁךְ וְהֶעֱבִירָנוּ אֶל מַלְכוּת בְּנוֹ אֲהוּבוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ לָנוּ הַפְּדוּת, סְלִיחַת הַחֲטָאִים, וְהוּא צֶלֶם שֶׁל הָאֱלֹהִים הַבִּלְתִּי נִרְאֶה, בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה; כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ, מַה שֶּׁנִּרְאֶה וּמַה שֶּׁבִּלְתִּי נִרְאֶה, גַּם כִּסְאוֹת וְרָשֻׁיּוֹת וְגַם מֶמְשָׁלוֹת וְשִׁלְטוֹנוֹת. הַכֺּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ, וְהוּא קוֹדֵם לַכֺּל וְהַכֺּל קַיָּם בּוֹ. הוּא הָרֺאשׁ שֶׁל הַגּוּף, כְּלוֹמַר, שֶׁל הַקְּהִלָּה. הוּא הָרֵאשִׁית, בְּכוֹר מִבֵּין הַמֵּתִים, לְמַעַן יִהְיֶה רִאשׁוֹן בַּכֺּל, כִּי כֵן הָיָה רָצוֹן לְשַׁכֵּן בּוֹ אֶת כָּל הַמְּלוֹא וּבְאֶמְצָעוּתוֹ לְרַצּוֹת אֶל עַצְמוֹ אֶת הַכֺּל. הֵן מַה שֶּׁבַּשָּׁמַיִם וְהֵן מַה שֶּׁבָּאָרֶץ, בְּאֶמְצָעוּתוֹ, בַּעֲשִׂיַּת שָׁלוֹם בְּדָמוֹ עַל הַצְּלָב. אַתֶּם לְפָנִים הֱיִיתֶם נָכְרִים וְאוֹיְבִים בְּמַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וּבְמַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים. אֲבָל כָּעֵת עָשָׂה רִצּוּי בְּגוּף בְּשָׂרוֹ עַל־יְדֵי מוֹתוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיגְכֶם לְפָנָיו קְדוֹשִׁים, בְּלִי מוּם וּבְלִי דֺּפִי – אִם אָמְנָם עוֹמְדִים אַתֶּם מְבֻסָּסִים וְיַצִּיבִים בָּאֱמוּנָה וְאֵינְכֶם מַרְפִּים מֵהַתִּקְוָה הַכְּלוּלָה בַּבְּשׂוֹרָה שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, הִיא הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהֻכְרְזָה לְכָל הַבְּרִיאָה מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם, וַאֲנִי, שָׁאוּל, הָיִיתִי לָהּ לִמְשָׁרֵת. כָּעֵת אֲנִי שָׂמֵחַ בַּסֵּבֶל שֶׁאֲנִי סוֹבֵל לְמַעַנְכֶם וַאֲנִי מְמַלֵּא בִּבְשָׂרִי אֶת סִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיֵּשׁ עוֹד לִסְבֺּל בְּעַד גּוּפוֹ – הַקְּהִלָּה; נִהְיֵיתִי לָהּ לִמְשָׁרֵת בְּהֶתְאֵם לַתַּפְקִיד שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לִי לְמַעַנְכֶם, לְהַשְׁלִים אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בִּמְסִירַת הָרָז שֶׁהָיָה צָפוּן מֵעוֹלָמִים וּמִדּוֹרוֹת וְעַתָּה נִגְלָה לִקְדוֹשָׁיו. אָכֵן לָכֶם רָצָה אֱלֹהִים לְהוֹדִיעַ מַהוּ עֺשֶׁר תִּפְאֶרֶת הָרָז הַזֶּה בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם, וְהוּא: הַמָּשִׁיחַ בְּקִרְבְּכֶם, הַתִּקְוָה אֶל הַכָּבוֹד. עָלָיו אָנוּ מַכְרִיזִים וּבוֹ בַּזְּמַן מַזְהִירִים כָּל אָדָם וּמְלַמְּדִים כָּל אָדָם בְּכָל חָכְמָה, לְמַעַן נוּכַל לְהַצִּיג כָּל אָדָם כְּשֶׁהוּא מֻשְׁלָם בַּמָּשִׁיחַ. לְמַטָּרָה זֺאת אֲנִי גַּם עָמֵל וְנֶאֱבָק, כְּמִדַּת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל בִּי בִּגְבוּרָה.