מעשי השליחים 1:9-22

וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ מֵפִיחַ אִיּוּמִים וָרֶצַח נֶגֶד תַּלְמִידֵי הָאָדוֹן. הוּא בָּא אֶל הַכֺּהֵן הַגָּדוֹל וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אִגְּרוֹת לְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת בְּדַמֶּשֶׂק, כְּדֵי שֶׁיֶּאֱסֺר בִּכְבָלִים אֶת מִי שֶׁיִּמְצָא מִן הַמַּחֲזִיקִים בַּדֶּרֶךְ הַהִיא, הֵן גְּבָרִים וְהֵן נָשִׁים, וְיָבִיא אוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם. בְּעֵת שֶׁהָלַךְ וְהִתְקָרֵב לְדַמֶּשֶׂק, פִּתְאוֹם נָגַהּ סְבִיבוֹ אוֹר מִן הַשָּׁמַיִם. הוּא נָפַל אַרְצָה וְשָׁמַע קוֹל אוֹמֵר אֵלָיו: "שָׁאוּל, שָׁאוּל, לָמָּה תִּרְדְּפֵנִי?" שָׁאַל שָׁאוּל: "מִי אַתָּה, אֲדוֹנִי?" "אָנֺכִי יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף. אֲבָל קוּם לֵךְ הָעִירָה וְיֵאָמֵר לְךָ מַה שֶּׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת." הָאֲנָשִׁים הַנּוֹסְעִים אִתּוֹ עָמְדוּ אִלְּמִים. הֵם שָׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל, אַךְ לֹא רָאוּ אִישׁ. שָׁאוּל קָם מִן הָאָרֶץ וּכְשֶׁפָּקַח אֶת עֵינָיו לֹא רָאָה דָּבָר. הֶחֱזִיקוּ בְּיָדוֹ וְהוֹלִיכוּהוּ לְדַמֶּשֶׂק. בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֹא רָאָה בְּעֵינָיו וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה. בְּדַמֶּשֶׂק הָיָה תַּלְמִיד אֶחָד, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, וְהָאָדוֹן אָמַר אֵלָיו בְּמַרְאֵה חָזוֹן: "חֲנַנְיָה!" הוּא הֵשִׁיב: "הִנְנִי, אֲדוֹנִי." אָמַר אֵלָיו הָאָדוֹן: "קוּם לֵךְ אֶל הָרְחוֹב הַנִּקְרָא יָשָׁר וּבַקֵּשׁ בְּבֵית יְהוּדָה אִישׁ טַרְסִי, שָׁאוּל שְׁמוֹ. הִנֵּהוּ מִתְפַּלֵּל וּבְחָזוֹן רָאָה אִישׁ, חֲנַנְיָה שְׁמוֹ, נִכְנָס וְסוֹמֵךְ אֶת יָדָיו עָלָיו כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שׁוּב." הֵשִׁיב חֲנַנְיָה: "אֲדוֹנִי, שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבִּים עַל הָאִישׁ הַזֶּה, כַּמָּה רָעוֹת עָשָׂה לִקְדוֹשֶׁיךָ בִּירוּשָׁלַיִם. וְגַם פֺּה יֵשׁ לוֹ סַמְכוּת מֵאֵת רָאשֵׁי הַכֺּהֲנִים לֶאֱסֺר אֶת כָּל הַקּוֹרְאִים בְּשִׁמְךָ." אָמַר לוֹ הָאָדוֹן: "לֵךְ, כִּי כְּלִי נִבְחָר הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת שְׁמִי לִפְנֵי גּוֹיִם וּמְלָכִים וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי אַרְאֶה לוֹ כַּמָּה עָלָיו לִסְבֺּל לְמַעַן שְׁמִי." הָלַךְ חֲנַנְיָה וְנִכְנַס לַבַּיִת; הוּא סָמַךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וְאָמַר: "שָׁאוּל אָחִי, הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ שֶׁנִּרְאָה אֵלֶיךָ בְּדֶרֶךְ בּוֹאֲךָ שְׁלָחַנִי כְּדֵי שֶׁתִּרְאֶה שׁוּב וְתִמָּלֵא רוּחַ הַקֺּדֶשׁ." מִיָּד נָפְלוּ מֵעֵינָיו כְּמוֹ קַשְׂקַשִּׂים וְנִפְקְחוּ עֵינָיו. הוּא קָם וְנִטְבַּל, וּלְאַחַר שֶׁאָכַל הִתְחַזֵּק. כַּמָּה יָמִים שָׁהָה בְּדַמֶּשֶׂק עִם הַתַּלְמִידִים וּבְלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ הִכְרִיז עַל יֵשׁוּעַ בְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא בֶּן־הָאֱלֹהִים. נִדְהֲמוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים וְאָמְרוּ: "הֲרֵי זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עָשָׂה שַׁמּוֹת בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים בַּשֵּׁם הַזֶּה וּלְמַטָּרָה זֺאת בָּא הֵנָּה, לַהֲבִיאָם בִּכְבָלִים אֶל הַכֺּהֲנִים הַגְּדוֹלִים." בְּרַם שָׁאוּל נִתְמַלֵּא בְּיֶתֶר כֺּחַ וְהֵבִיךְ אֶת הַיְּהוּדִים הַגָּרִים בְּדַמֶּשֶׂק בְּהוֹכִיחוֹ כִּי זֶהוּ הַמָּשִׁיחַ.