מעשי השליחים 18:7-35

עַד שֶׁקָּם מֶלֶךְ־חָדָשׁ אֲשֶׁר לֹא־יָדַע אֶת־יוֹסֵף . זֶה הִתְחַכֵּם לְעַמֵּנוּ וְהֵרַע לַאֲבוֹתֵינוּ בְּהַכְרִיחוֹ אוֹתָם לְהַפְקִיר אֶת עוֹלְלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִחְיוּ. בָּעֵת הַהִיא נוֹלַד מֺשֶׁה, שֶׁהָיָה טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים גֻּדַּל בְּבֵית אָבִיו וְכַאֲשֶׁר הֻפְקַר אָסְפָה אוֹתוֹ בַּת פַּרְעֺה וְגִדְּלָה אוֹתוֹ לָהּ לְבֵן. מֺשֶׁה לֻמַּד בְּכָל חָכְמַת הַמִּצְרִים וְהָיָה בֶּן־חַיִל בִּדְבָרָיו וּבְמַעֲשָׂיו. כְּשֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה עָלָה עַל לִבּוֹ לִפְקֺד אֶת אֶחָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּרְאוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד מֻכֶּה הֵגֵן עָלָיו וְנָקַם אֶת נִקְמָתוֹ שֶׁל הַנִּפְגָּע בַּהֲמִיתוֹ אֶת הַמִּצְרִי. הוּא חָשַׁב שֶׁאֶחָיו יָבִינוּ כִּי עַל־יָדָיו יִתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה, אֶלָּא שֶׁהֵם לֹא הֵבִינוּ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הוֹפִיעַ בֵּינֵיהֶם כַּאֲשֶׁר רָבוּ, וּבִקֵּשׁ לְפַיֵּס אוֹתָם לְשָׁלוֹם בְּאָמְרוֹ, 'אֲנָשִׁים אַחִים אַתֶּם, לָמָּה תָּרֵעוּ זֶה לָזֶה?' אֲבָל הַפּוֹגֵעַ בְּרֵעֵהוּ הָדַף אוֹתוֹ וְאָמַר, ' מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֺׁפֵט עָלֵינוּ ? הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֺמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶתְמוֹל אֶת־הַמִּצְרִי ?' בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה בָּרַח מֺשֶׁה וְהָיָה לְגֵר בְּאֶרֶץ מִדְיָן וְשָׁם הוֹלִיד שְׁנֵי בָּנִים. כַּעֲבֺר אַרְבָּעִים שָׁנָה נִרְאָה אֵלָיו מַלְאָךְ בְּמִדְבַּר הַר סִינַי, בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה. רָאָה מֺשֶׁה וְתָמַהּ עַל הַמַּרְאֶה, אַךְ כְּשֶׁנִּגַּשׁ לְהַבִּיט הָיָה אֵלָיו קוֹל אֲדֺנָי: 'אָנֺכִי אֱלֹהֵי אֲבוֹתֶיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֺב.' מֺשֶׁה נֶחֱרַד וְלֹא הֵעֵז לְהַבִּיט. אָמַר אֵלָיו אֱלֹהִים, ' שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֺדֶשׁ הוּא . רָאֺה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם וְאֶת נַאֲקָתָם שָׁמַעְתִּי וָאֵרֵד לְהַצִּילָם; וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ מִצְרָיְמָה.' מֺשֶׁה זֶה, אֲשֶׁר כָּפְרוּ בּוֹ בְּאָמְרָם ' מִי שָׂמְךָ לְשַׂר וְשֺׁפֵט ' – אוֹתוֹ שָׁלַח אֱלֹהִים בְּיַד הַמַּלְאָךְ הַנִּרְאֶה אֵלָיו בַּסְּנֶה, לִהְיוֹת לְשַׂר וְגוֹאֵל.