מעשי השליחים 1:21-36

מעשי השליחים 1:21-36 תנ״ך ומודרני

לְאַחַר שֶׁנִּפְרַדְנוּ מֵהֶם הִפְלַגְנוּ וּבְנָתִיב יָשָׁר בָּאנוּ אֶל קוֹס. לְמָחֳרָת בָּאנוּ אֶל רוֹדוֹס וּמִשָּׁם אֶל פָּטָרָה. שָׁם מָצָאנוּ אֳנִיָּה שֶׁמְּגַמָּתָהּ פֵינִיקְיָה. נִכְנַסְנוּ לָאֳנִיָּה וְהִפְלַגְנוּ. בַּדֶּרֶךְ רָאִינוּ אֶת קַפְרִיסִין וְעָבַרְנוּ עַל פָּנֶיהָ כְּשֶׁהִיא מִשְּׂמֺאלֵנוּ. הִמְשַׁכְנוּ בַּמַּסָּע אֶל סוּרְיָה וְהִגַּעְנוּ אֶל צוֹר, כִּי שָׁם פָּרְקוּ אֶת מִטְעַן הָאֳנִיָּה. מָצָאנוּ תַּלְמִידִים וְיָשַׁבְנוּ שָׁם שִׁבְעָה יָמִים. הַלָּלוּ אָמְרוּ לְשָׁאוּל עַל־פִּי הָרוּחַ שֶׁלֹּא יַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם. כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ הַיָּמִים יָצָאנוּ לְדַרְכֵּנוּ וְהֵם כֻּלָּם לִוּוּ אוֹתָנוּ עִם נְשֵׁיהֶם וְיַלְדֵיהֶם עַד מִחוּץ לָעִיר. בַּחוֹף כָּרַעְנוּ עַל בִּרְכֵּינוּ וְהִתְפַּלַּלְנוּ. אַחֲרֵי שֶׁבֵּרַכְנוּ זֶה אֶת זֶה לְשָׁלוֹם וְנִכְנַסְנוּ לָאֳנִיָּה, הֵם שָׁבוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁסִּיַּמְנוּ אֶת הַמַּסָּע מִצּוֹר הִגַּעְנוּ לְעַכּוֹ. שָׁאַלְנוּ אֶת הָאַחִים לִשְׁלוֹמָם וְיָשַׁבְנוּ אֶצְלָם יוֹם אֶחָד. לְמָחֳרָת יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ וּבָאנוּ לְקֵיסַרְיָה. שָׁם נִכְנַסְנוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל פִילִיפּוֹס הַמְבַשֵּׂר, שֶׁהָיָה אֶחָד מִן הַשִּׁבְעָה, וְגַרְנוּ אֶצְלוֹ. הָיוּ לוֹ אַרְבַּע בָּנוֹת בְּתוּלוֹת שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאוֹת. כְּשֶׁהָיִינוּ שָׁם יָמִים רַבִּים יָרַד נָבִיא אֶחָד מִיהוּדָה, אֲגָבוֹס שְׁמוֹ. הוּא נִכְנַס אֵלֵינוּ, לָקַח אֶת חֲגוֹרָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל וּלְאַחַר שֶׁקָּשַׁר אֶת רַגְלָיו וְיָדָיו שֶׁלּוֹ אָמַר: "כֺּה אוֹמֶרֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ: הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ הַחֲגוֹרָה הַזֺּאת, כָּכָה יִקְשְׁרוּ אוֹתוֹ הַיְּהוּדִים בִּירוּשָׁלַיִם וְיַסְגִּירוּהוּ בִּידֵי הַגּוֹיִם." כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ זֺאת הִפְצַרְנוּ בּוֹ, אֲנַחְנוּ וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם. אַךְ שָׁאוּל הֵשִׁיב: "מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? לָמָּה אַתֶּם בּוֹכִים וּמְמִסִּים אֶת לִבִּי? הֲרֵינִי מוּכָן לֹא רַק לְהֵאָסֵר אֶלָּא גַּם לָמוּת בִּירוּשָׁלַיִם עַל שֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ." הוֹאִיל וְלֹא שָׁמַע לָנוּ חָדַלְנוּ לְהַפְצִיר בּוֹ וְאָמַרְנוּ "רְצוֹן אֲדֺנָי יֵעָשֶׂה." אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם אָרַזְנוּ אֶת חֲפָצֵינוּ וְעָלִינוּ לִירוּשָׁלַיִם. הָלְכוּ אִתָּנוּ גַּם תַּלְמִידִים אֲחָדִים מִקֵּיסַרְיָה. הֵם הֵבִיאוּ אוֹתָנוּ אֶל קַפְרִיסָאִי אֶחָד, תַּלְמִיד וָתִיק וּשְׁמוֹ מְנָסוֹן, כְּדֵי לְהִתְאַכְסֵן אֶצְלוֹ. כְּשֶׁבָּאנוּ לִירוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ אוֹתָנוּ הָאַחִים בְּשִׂמְחָה. שָׁאוּל נִכְנַס אִתָּנוּ לְמָחֳרָת אֶל יַעֲקֺב, וְכָל הַזְּקֵנִים נָכְחוּ שָׁם. הוּא שָׁאַל לִשְׁלוֹמָם וְסִפֵּר בְּפֵרוּט מַה שֶּׁעָשָׂה אֱלֹהִים בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם דַּרְכּוֹ. הֵם שָׁמְעוּ וְשִׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהִים. לְאַחַר מִכֵּן אָמְרוּ: "אַתָּה רוֹאֶה, אָחִינוּ, כַּמָּה רִבְבוֹת יְהוּדִים נִהְיוּ מַאֲמִינִים וְכֻלָּם קַנָּאִים לַתּוֹרָה! וְהֵם שָׁמְעוּ עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה מְלַמֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּקֶרֶב הַגּוֹיִם לַעֲזֺב אֶת מֺשֶׁה, בְּאָמְרְךָ לָהֶם שֶׁלֹּא לָמוּל אֶת הַיְלָדִים וְלֹא לִנְהֺג עַל־פִּי הַמִּנְהָגִים. וּבְכֵן מַה לַעֲשׂוֹת? לְלֹא סָפֵק יִשְׁמְעוּ שֶׁבָּאתָ. לָכֵן עֲשֵׂה אֶת מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים לְךָ: יֵשׁ לָנוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נֵדֶר עֲלֵיהֶם. קַח אוֹתָם, הִטָּהֵר אִתָּם וְשַׁלֵּם בַּעֲדָם כְּדֵי שֶׁיְּגַלְּחוּ אֶת רֺאשָׁם וְהַכֺּל יֵדְעוּ שֶׁהַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמְעוּ עָלֶיךָ אֵינָם נְכוֹנִים, כִּי גַּם אַתָּה בְּעַצְמְךָ שׁוֹמֵר אֶת הַתּוֹרָה. וּבְנוֹגֵעַ לַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִהְיוּ מַאֲמִינִים כָּתַבְנוּ וּפָסַקְנוּ שֶׁעֲלֵיהֶם לְהִשָּׁמֵר מִזִּבְחֵי אֱלִילִים, מִדָּם, מִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִזְּנוּת." לְמָחֳרָת לָקַח שָׁאוּל אֶת הָאֲנָשִׁים וְנִטְהַר אִתָּם. הוּא נִכְנַס לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְהוֹדִיעַ מָתַי יֻשְׁלְמוּ יְמֵי הַטָּהֳרָה וְיֻקְרַב קָרְבָּן בְּעַד כָּל אֶחָד מֵהֶם. סָמוּךְ לִמְלֹאת שִׁבְעַת הַיָּמִים רָאוּהוּ יְהוּדִים מֵאַסְיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. הֵם הֵסִיתוּ אֶת כָּל הֶהָמוֹן, תָּפְסוּ אוֹתוֹ וְצָעֲקוּ: "אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, עִזְרוּ! זֶהוּ הָאִישׁ הַמְלַמֵּד אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים בְּכָל מָקוֹם נֶגֶד הָעָם הַזֶּה וְנֶגֶד הַתּוֹרָה וְהַמָּקוֹם הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ יְוָנִים הִכְנִיס אֶל הַמִּקְדָּשׁ וְחִלֵּל אֶת הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה." זֺאת מִשּׁוּם שֶׁקֺּדֶם לָכֵן רָאוּ אֶת טְרוֹפִימוֹס הָאֶפֶסִי אִתּוֹ בָּעִיר, וְחָשְׁבוּ שֶׁשָׁאוּל הִכְנִיס אוֹתוֹ אֶל הַמִּקְדָּשׁ. כָּל הָעִיר רָגְשָׁה. הָאֲנָשִׁים רָצוּ יַחַד, אָחֲזוּ אֶת שָׁאוּל וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לַמִּקְדָּשׁ וּמִיָּד נִסְגְּרוּ הַדְּלָתוֹת. הֵם נִסּוּ לַהֲרֺג אוֹתוֹ, וְהִנֵּה הִגִּיעָה יְדִיעָה אֶל מְפַקֵּד הַגְּדוּד שֶׁכָּל יְרוּשָׁלַיִם אֲחוּזַת מְהוּמָה. מִיָּד לָקַח אִתּוֹ חַיָּלִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְרָץ אֲלֵיהֶם. כִּרְאוֹתָם אֶת שַׂר הָאֶלֶף וְאֶת הַחַיָּלִים חָדְלוּ לְהַכּוֹת אֶת שָׁאוּל. נִגַּשׁ שַׂר הָאֶלֶף וְהֶחֱזִיק בּוֹ. הוּא צִוָּה לִכְבֺּל אוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת וְשָׁאַל מִיהוּ וּמֶה עָשָׂה. כַּמָּה אֲנָשִׁים מִן הֶהָמוֹן צָעֲקוּ דָּבָר אֶחָד וַאֲחֵרִים צָעֲקוּ דָּבָר אַחֵר. בִּגְלַל הַמְּהוּמָה לֹא הָיָה יָכוֹל לְבָרֵר בְּוַדָּאוּת מָה הָעִנְיָן, לָכֵן צִוָּה לַהֲבִיאוֹ אֶל הַמְּצוּדָה. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁאוּל אֶל הַמַּדְרֵגוֹת נָשְׂאוּ אוֹתוֹ הַחַיָּלִים בִּגְלַל לַחַץ הֶהָמוֹן, כִּי הֲמוֹן הָעָם הָלַךְ אַחֲרָיו וְצָעַק: "חַסֵּל אוֹתוֹ!"