מעשי השליחים 1:16-40

מעשי השליחים 1:16-40 תנ״ך ומודרני

הוּא בָּא אֶל דֶּרְבִּי וְאֶל לִיסְטְרָה. הָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד, טִימוֹתֵיאוֹס שְׁמוֹ, בֶּן לְאִשָּׁה יְהוּדִיָּה מַאֲמִינָה וּלְאָב יְוָנִי, וְשֵׁם טוֹב לוֹ בֵּין הָאַחִים אֲשֶׁר בְּלִיסְטְרָה וּבְאִיקוֹנְיוֹן. אִתּוֹ רָצָה שָׁאוּל לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. הוּא לָקַח אוֹתוֹ וּבִגְלַל הַיְּהוּדִים שֶׁהָיוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָהֵם מָל אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן הַכֺּל יָדְעוּ שֶׁאָבִיו יְוָנִי. הֵם עָבְרוּ בֶּעָרִים וּמָסְרוּ לָהֶם שֶׁיֵּשׁ לִשְׁמֺר אֶת הַהֲלָכוֹת שֶׁפָּסְקוּ הַשְּׁלִיחִים וְהַזְּקֵנִים בִּירוּשָׁלַיִם. אָז הִתְחַזְּקוּ הַקְּהִלּוֹת בָּאֱמוּנָה וּמִסְפַּר הַמַּאֲמִינִים גָּדַל מִיּוֹם לְיוֹם. הֵם עָבְרוּ בְּאֵזוֹר פְרִיגְיָה וְגָלַטְיָה, כִּי רוּחַ הַקֺּדֶשׁ מָנְעָה אוֹתָם מִלְּהַשְׁמִיעַ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים בְּאַסְיָה. כְּשֶׁבָּאוּ אֶל מִיסִיָה נִסּוּ לָלֶכֶת אֶל בִּיתִינְיָה, אַךְ רוּחַ יֵשׁוּעַ לֹא הִנִּיחָה לָהֶם. לְפִיכָךְ עָבְרוּ לְיַד מִיסִיָה וְיָרְדוּ אֶל טְרוֹאַס. בַּלַּיְלָה נִרְאָה חָזוֹן אֶל שָׁאוּל: אִישׁ מָקֵדוֹנִי אֶחָד נִרְאָה עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, "עֲבֺר אֶל מָקֵדוֹנְיָה וַעֲזֺר לָנוּ". מִיָּד לְאַחַר שֶׁרָאָה אֶת הֶחָזוֹן הִשְׁתַּדַּלְנוּ לָצֵאת אֶל מָקֵדוֹנְיָה, כִּי הֵבַנּוּ שֶׁאֱלֹהִים קוֹרֵא לָנוּ לְבַשֵּׂר לָהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה. הִפְלַגְנוּ מִטְּרוֹאַס וְשַׁטְנוּ בְּנָתִיב יָשָׁר אֶל סָמוֹתְרַקְיָה, וּלְמָחֳרָת אֶל נַפּוֹלִיס; מִשָּׁם אֶל פִילִיפִּי, עִיר בַּחֶבֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁל מָקֵדוֹנְיָה וּמוֹשָׁבָה רוֹמִית. בָּעִיר הַזֺּאת הָיִינוּ כַּמָּה יָמִים. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יָצָאנוּ דֶּרֶךְ שַׁעַר הָעִיר אֶל שְׂפַת נָהָר, אֶל מָקוֹם שֶׁחֲשַׁבְנוּהוּ לִמְקוֹם תְּפִלָּה, וְיָשַׁבְנוּ וְדִבַּרְנוּ אֶל הַנָּשִׁים הַנֶּאֱסָפוֹת. הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת יִרְאַת אֱלֹהִים, לִידְיָה שְׁמָהּ, מוֹכֶרֶת אַרְגָּמָן מִן הָעִיר תִּיאָטִירָה. הִיא שָׁמְעָה וְהָאָדוֹן פָּתַח אֶת לִבָּהּ לְהַקְשִׁיב אֶל דִּבְרֵי שָׁאוּל. אַחֲרֵי שֶׁנִּטְבְּלָה הִיא וּבְנֵי בֵּיתָהּ, פָּנְתָה בְּבַקָּשָׁה: "אִם רְאִיתֶם אוֹתִי נֶאֱמָנָה לָאָדוֹן, בּוֹאוּ נָא לְבֵיתִי לְהִתְאַכְסֵן בּוֹ." וְהִיא שִׁכְנְעָה אוֹתָנוּ. כְּשֶׁהָלַכְנוּ פַּעַם לִמְקוֹם הַתְּפִלָּה פָּגַשְׁנוּ נַעֲרָה אַחַת אֲחוּזַת רוּחַ נִחוּשׁ, שֶׁעָשְׂתָה הוֹן רַב לַאֲדוֹנֶיהָ בְּנִחוּשׁ הֶעָתִיד. אוֹתָהּ נַעֲרָה הָלְכָה אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחֲרֵינוּ וְקָרְאָה: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עַבְדֵי אֵל עֶלְיוֹן וְהֵם מַכְרִיזִים לָכֶם דֶּרֶךְ יְשׁוּעָה!" כָּךְ עָשְׂתָה יָמִים רַבִּים. מֵאַחַר שֶׁזֶּה הִטְרִיד מְאֺד אֶת שָׁאוּל, פָּנָה אֶל הָרוּחַ וְאָמַר: "אֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, צְאִי מִמֶּנָּה!" בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה הָרוּחַ. רָאוּ אֲדוֹנֵי הַנַּעֲרָה כִּי אָבְדָה תִּקְוָתָם לַעֲשׂוֹת רְוָחִים, תָּפְסוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שִׁילָא וְסָחֲבוּ אוֹתָם אֶל כִּכַּר הָעִיר לְהַעֲמִידָם לִפְנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת. כְּשֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל הַשָּׂרִים אָמְרוּ: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מְעוֹרְרִים אַנְדְּרָלָמוּסְיָה בְּעִירֵנוּ. יְהוּדִים הֵם, וּמְלַמְּדִים מִנְהָגִים שֶׁאָסוּר לָנוּ לְקַבְּלָם וְאָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹתָם, שֶׁכֵּן רוֹמִים אֲנַחְנוּ." אָז קָם עֲלֵיהֶם הֶהָמוֹן כְּאִישׁ אֶחָד וְהַשָּׂרִים קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם וְצִוּוּ לְהַלְקוֹתָם. אַחֲרֵי שֶׁהִלְקוּ אוֹתָם מַלְקוֹת רַבּוֹת הִשְׁלִיכוּ אוֹתָם לַכֶּלֶא וְצִוּוּ עַל הַסּוֹהֵר לְשָׁמְרָם הֵיטֵב. עִם קַבָּלַת הַפְּקֻדָּה הִשְׁלִיךְ אוֹתָם אֶל הַכֶּלֶא הַפְּנִימִי וְאֶת רַגְלֵיהֶם סָגַר בַּסַּד. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁשָׁאוּל וְשִׁילָא הִתְפַּלְּלוּ וְשָׁרוּ שִׁירֵי הַלֵּל לֵאלֹהִים וְהָאֲסִירִים מַקְשִׁיבִים לָהֶם, הָיְתָה פִּתְאוֹם רְעִידַת אֲדָמָה חֲזָקָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיְּסוֹדוֹת בֵּית הַסֺּהַר הִזְדַּעְזְעוּ, וּבְבַת אַחַת נִפְתְּחוּ כָּל הַדְּלָתוֹת וְכָל הַשַּׁרְשְׁרוֹת נִתְּקוּ. הַסּוֹהֵר הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וּכְשֶׁרָאָה כִּי דַּלְתוֹת הַכֶּלֶא פְּתוּחוֹת שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְעָמַד לַהֲרֺג אֶת עַצְמוֹ, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהָאֲסִירִים בָּרְחוּ. אַךְ שָׁאוּל קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: "אַל תַּעֲשֶׂה שׁוּם רַע לְעַצְמְךָ; כֻּלָּנוּ פֺּה!" הַסּוֹהֵר בִּקֵּשׁ שֶׁיַּעֲלוּ אוֹר וּמִהֵר פְּנִימָה, וּבִרְעָדָה נָפַל לְרַגְלֵי שָׁאוּל וְשִׁילָא. כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אוֹתָם אָמַר: "רַבּוֹתַי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהִוָּשַׁע?" הֵשִׁיבוּ וְאָמְרוּ: "הַאֲמֵן בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְתִוָּשַׁע אַתָּה וּבְנֵי בֵּיתְךָ." הֵם הִשְׁמִיעוּ לוֹ אֶת דְבַר הָאָדוֹן, וּלְכָל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בְּבֵיתוֹ. בְּאוֹתָהּ שְׁעַת לַיְלָה לָקַח אוֹתָם וְרָחַץ אֶת חַבּוּרוֹתֵיהֶם, וּמִיָּד נִטְבַּל הוּא וְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם אֶל בֵּיתוֹ, עָרַךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵיהֶם וְשָׂמַח מְאֺד עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ כִּי הֶאֱמִין בֵּאלֹהִים. בַּבֺּקֶר שָׁלְחוּ הַשָּׂרִים אֶת הַשּׁוֹטְרִים לוֹמַר לַסּוֹהֵר: "שַׁחְרֵר אֶת הָאֲנָשִׁים הָהֵם". אָמַר הַסּוֹהֵר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְשָׁאוּל: "הַשָּׂרִים שָׁלְחוּ לְשַׁחְרֵר אֶתְכֶם. עַל כֵּן צְאוּ עַכְשָׁו וּלְכוּ לְשָׁלוֹם." אַךְ שָׁאוּל אָמַר לָהֶם: "הִלְקוּ אוֹתָנוּ בְּפֻמְבֵּי בְּלֹא מִשְׁפָּט, אַף כִּי אֶזְרָחִים רוֹמִיִּים אֲנַחְנוּ; הִשְׁלִיכוּ אוֹתָנוּ לַכֶּלֶא וְעַכְשָׁו הֵם רוֹצִים לְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ בַּחֲשַׁאי?! לֹא וָלֹא! שֶׁיָּבוֹאוּ בְּעַצְמָם וְיוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ!" מָסְרוּ הַשּׁוֹטְרִים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לַשָּׂרִים, וְכַאֲשֶׁר הַלָּלוּ שָׁמְעוּ שֶׁהֵם אֶזְרָחִים רוֹמִיִּים הֵחֵלּוּ לִפְחֺד. בָּאוּ הַשָּׂרִים וְדִבְּרוּ עַל לִבָּם; אַחֲרֵי כֵן הוֹצִיאוּ אוֹתָם וּבִקְשׁוּ מֵהֶם לָצֵאת מִן הָעִיר. הֵם יָצְאוּ מִן הַכֶּלֶא וּבָאוּ לְבֵיתָהּ שֶׁל לִידְיָה, וּלְאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת הָאַחִים וְעוֹדְדוּ אוֹתָם הָלְכוּ לְדַרְכָּם.

YouVersion משתמש בקובצי Cookie כדי להתאים אישית את החוויה שלך. על ידי שימוש באתר שלנו, אתה מקבל את השימוש שלנו בעוגיות כמתואר ב מדיניות הפרטיות שלנו