מעשי השליחים 1:12-25

בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הוֹרְדוֹס הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ לִפְגֺּעַ בַּאֲנָשִׁים מִן הַקְּהִלָּה, וְהֵמִית בַּחֶרֶב אֶת יַעֲקֺב אֲחִי יוֹחָנָן. כִּרְאוֹתוֹ שֶׁהָעָם מְרֻצֶּה מִזֶּה הוֹסִיף וְתָפַס גַּם אֶת כֵּיפָא. אוֹתָם יָמִים הָיוּ יְמֵי חַג הַמַּצּוֹת. לְאַחַר שֶׁעָצַר אֶת כֵּיפָא כָּלָא אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֺּהַר וְהִפְקִיד אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת שֶׁל אַרְבָּעָה חַיָּלִים לִשְׁמֺר עָלָיו. הוּא הִתְכַּוֵּן לְהַעֲמִיד אוֹתוֹ לִפְנֵי הָעָם אַחֲרֵי הַפֶּסַח. וְאוּלָם בְּעֵת שֶׁנִּשְׁמַר כֵּיפָא בְּבֵית הַסֺּהַר הִתְפַּלְּלָה הַקְּהִלָּה בַּעֲדוֹ בְּחָזְקָה אֶל הָאֱלֹהִים. בַּלַּיְלָה, קֺדֶם שֶׁעָמַד הוֹרְדוֹס לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו, יָשַׁן כֵּיפָא בֵּין שְׁנֵי חַיָּלִים כְּשֶׁהוּא כָּבוּל בִּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרוֹת, וְהַשּׁוֹמְרִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַדֶּלֶת שָׁמְרוּ עַל בֵּית הַסֺּהַר. וְהִנֵּה מַלְאַךְ יהוה הוֹפִיעַ וְאוֹר נָגַהּ בַּחֶדֶר. הוּא טָפַח עַל צִדּוֹ שֶׁל כֵּיפָא, הֵעִיר אוֹתוֹ וְאָמַר: "קוּם מַהֵר!" אָז נָפְלוּ הַשַּׁרְשְׁרוֹת מֵעַל יָדָיו. אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ: "חֲגֺר מָתְנֶיךָ וּנְעַל נְעָלֶיךָ." כֵּיפָא עָשָׂה כֵן. אָמַר לוֹ: "הִתְעַטֵּף בִּמְעִילְךָ וּבוֹא אַחֲרַי." יָצָא כֵּיפָא וְהָלַךְ אַחֲרָיו וְלֹא יָדַע כִּי מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַמַּלְאָךְ הוּא דָּבָר מַמָּשִׁי, אֶלָּא חָשַׁב שֶׁהוּא רוֹאֶה חָזוֹן. הֵם עָבְרוּ דֶּרֶךְ הַמִּשְׁמֶרֶת הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה וּבָאוּ עַד שַׁעַר הַבַּרְזֶל הַפּוֹנֶה אֶל הָעִיר. הַשַּׁעַר נִפְתַּח לִפְנֵיהֶם מֵאֵלָיו וְהֵם יָצְאוּ הַחוּצָה וְעָבְרוּ בִּרְחוֹב אֶחָד. פִּתְאוֹם עָזַב אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ. כַּאֲשֶׁר שָׁבָה אֵלָיו דַּעְתּוֹ אָמַר כֵּיפָא: "עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת כִּי אֲדֺנָי שָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ וְהִצִּילָנִי מִיַּד הוֹרְדוֹס וּמִכָּל כַּוָּנוֹתֵיהֶם שֶׁל קְהַל הַיְּהוּדִים." כְּשֶׁהִכִּיר בַּמְּצִיאוּת הָלַךְ לְבֵית מִרְיָם אֵם יוֹחָנָן הַמְּכֻנֶּה מַרְקוֹס; בְּאוֹתוֹ מָקוֹם נֶאֶסְפוּ רַבִּים וְהִתְפַּלְּלוּ. הוּא דָּפַק עַל דֶּלֶת הַשַּׁעַר וְנַעֲרָה אַחַת, רוֹדָה שְׁמָהּ, נִגְּשָׁה לַעֲנוֹת. הִיא הִכִּירָה אֶת קוֹלוֹ שֶׁל כֵּיפָא, אַךְ מִשִּׂמְחָתָהּ לֹא פָּתְחָה אֶת הַשַּׁעַר וְרָצָה פְּנִימָה לְהוֹדִיעַ שֶׁכֵּיפָא עוֹמֵד לִפְנֵי הַשַּׁעַר. אָמְרוּ לָהּ: "מְשֻׁגַּעַת", אַךְ הִיא טָעֲנָה בְּתֺקֶף כִּי כֵן הַדָּבָר. אָז אָמְרוּ: "זֶה הַמַּלְאָךְ שֶׁלּוֹ." בֵּינְתַיִם הוֹסִיף כֵּיפָא לִדְפֺּק עַל הַשַּׁעַר, וּכְשֶׁפָּתְחוּ רָאוּ אוֹתוֹ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ. הוּא רָמַז לָהֶם בְּיָדוֹ לִשְׁתֺּק וְסִפֵּר לָהֶם כֵּיצַד הוֹצִיאוֹ הָאָדוֹן מִבֵּית הַסֺּהַר. אָמַר: "הַגִּידוּ זֺאת לְיַעֲקֺב וְלָאַחִים." לְאַחַר מִכֵּן יָצָא וְהָלַךְ לְמָקוֹם אַחֵר. עִם אוֹר הַבֺּקֶר הָיְתָה מְבוּכָה גְּדוֹלָה בֵּין הַחַיָּלִים עַל־אוֹדוֹת כֵּיפָא. תָּמְהוּ: "מַה קָּרָה לוֹ?" כְּשֶׁבִּקֵּשׁ אוֹתוֹ הוֹרְדוֹס וְלֹא מָצָא, חָקַר אֶת הַשּׁוֹמְרִים וְצִוָּה לְהוֹצִיאָם לַהוֹרֵג. אַחֲרֵי כֵן יָרַד מִיהוּדָה אֶל קֵיסַרְיָה וְשָׁהָה שָׁם. סִכְסוּךְ חָרִיף הָיָה בֵּין הוֹרְדוֹס לְבֵין אַנְשֵׁי צוֹר וְצִידוֹן. הֵם בָּאוּ אֵלָיו בְּיַחַד וְאַחֲרֵי שֶׁהִתְרַצּוּ אֶל בְּלַסְטוֹס, הַמְמֻנֶּה עַל חֲצַר הַמֶּלֶךְ, בִּקְשׁוּ שָׁלוֹם, שֶׁכֵּן פַּרְנָסַת אַרְצָם הָיְתָה תְּלוּיָה בְּאֶרֶץ הַמֶּלֶךְ. בַּיּוֹם הַמְיֻעָד לָבַשׁ הוֹרְדוֹס לְבוּשׁ מַלְכוּת, יָשַׁב עַל כֵּס הַמִּשְׁפָּט וְנָשָׂא לִפְנֵיהֶם נְאוּם. "זֶה קוֹל אֱלֹהִים וְלֹא קוֹל שֶׁל אָדָם!" הֵרִיעַ הַקָּהָל. מִיָּד הִכָּהוּ מַלְאַךְ יהוה מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נָתַן אֶת הַכָּבוֹד לֵאלֹהִים; הוּא נָפַח אֶת נַפְשׁוֹ כְּשֶׁהוּא אֲכוּל תּוֹלָעִים. דְּבַר אֱלֹהִים שִׂגְשֵׂג וְנָפוֹץ, וּבַר־נַבָּא וְשָׁאוּל הִשְׁלִימוּ אֶת שֵׁרוּתָם וְחָזְרוּ מִירוּשָׁלַיִם בַּהֲבִיאָם אִתָּם אֶת יוֹחָנָן הַמְּכֻנֶּה מַרְקוֹס.