מעשי השליחים 23:10-48

כֵּיפָא הִזְמִינָם לְהִכָּנֵס וְאֵרַח אוֹתָם. לְמָחֳרָת קָם וְיָצָא אִתָּם, וְכַמָּה מִן הָאַחִים שֶׁבְּיָפוֹ נִלְווּ אֵלָיו. יוֹם לְאַחַר מִכֵּן בָּאוּ לְקֵיסַרְיָה, וְקוֹרְנֶלְיוֹס חִכָּה לָהֶם עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ וִידִידָיו הַמְקֺרָבִים שֶׁכִּנֵּס אֶצְלוֹ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ כֵּיפָא נִגַּשׁ אֵלָיו קוֹרְנֶלְיוֹס, נָפַל לְרַגְלָיו וְהִשְׁתַּחֲוָה. הֵקִים אוֹתוֹ כֵּיפָא בְּאָמְרוֹ: "קוּם! גַּם אֲנִי עַצְמִי בֶּן אֱנוֹשׁ". כְּשֶׁהוּא מְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ נִכְנַס הַבַּיְתָה וּמָצָא נֶאֱסָפִים רַבִּים. אָמַר לָהֶם: "אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְאִישׁ יְהוּדִי לִהְיוֹת חָבֵר לְנָכְרִי אוֹ לָבוֹא אֵלָיו, אַךְ לִי הֶרְאָה אֱלֹהִים שֶׁלֹּא לִקְרֺא לְשׁוּם אָדָם 'שִׁקּוּץ' אוֹ 'טָמֵא'. לָכֵן גַּם בָּאתִי לְלֹא הִתְנַגְּדוּת כְּשֶׁנִּקְרֵאתִי. כָּעֵת אֲנִי שׁוֹאֵל לְשֵׁם מַה קְּרָאתֶם לִי?" הֵשִׁיב קוֹרְנֶלְיוֹס: "לִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִתְפַּלַּלְתִּי בְּבֵיתִי בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה הַזֺּאת, בְּשָׁלוֹשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, וְהִנֵּה עָמַד לְפָנַי אִישׁ בִּלְבוּשׁ מַבְהִיק וְאָמַר, 'קוֹרְנֶלְיוֹס, תְּפִלָּתְךָ נִשְׁמְעָה וְצִדְקוֹתֶיךָ עָלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהִים. שְׁלַח לְיָפוֹ וּקְרָא לְשִׁמְעוֹן הַמְּכֻנֶּה כֵּיפָא. הוּא מִתְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַבֻּרְסִי עַל־יַד הַיָּם.' לְפִיכָךְ שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ מִיָּד וְאָכֵן טוֹב עָשִׂיתָ שֶׁבָּאתָ. כָּעֵת אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ נִמְצָאִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים לִשְׁמֺעַ אֶת כָּל מַה שֶּׁאֲדֺנָי צִוָּה עָלֶיךָ." פָּתַח כֵּיפָא בִּדְבָרוֹ וְאָמַר: "בֶּאֱמֶת רוֹאֶה אֲנִי שֶׁאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ נוֹשֵׂא פָּנִים, אֶלָּא בְּכָל עַם וְעַם מִי שֶׁיָּרֵא אוֹתוֹ וְעוֹשֶׂה צֶדֶק רָצוּי לְפָנָיו. אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הַדָּבָר שֶׁשָּׁלַח לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּבַשְּׂרוֹ שָׁלוֹם עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדוֹן הַכֺּל, דָבָר שֶׁהָיָה בְּכָל יְהוּדָה וְהֵחֵל בַּגָּלִיל לְאַחַר הַטְּבִילָה שֶׁהִכְרִיז יוֹחָנָן: יֵשׁוּעַ מִנָּצְרַת, אֲשֶׁר אֱלֹהִים מָשַׁח אוֹתוֹ בְּרוּחַ הַקֺּדֶשׁ וּבִגְבוּרָה, הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ כְּשֶׁהוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד וּמְרַפֵּא אֶת כָּל הַנִּדְכָּאִים תַּחַת יַד הַשָּׂטָן, כִּי אֱלֹהִים הָיָה אִתּוֹ. וְאָנוּ עֵדִים עַל כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בְּאֶרֶץ הַיְּהוּדִים וּבִירוּשָׁלַיִם; הוּא אֲשֶׁר גַּם הֲרָגוּהוּ בְּהוֹקָעָה עַל עֵץ. אוֹתוֹ הֵקִים הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְנָתַן לוֹ לְהֵרָאוֹת, לֹא לְכָל הָעָם, אֶלָּא לְעֵדִים שֶׁאֱלֹהִים קָבַע אוֹתָם מֵרֺאשׁ, לָנוּ אֲשֶׁר אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ אִתּוֹ אַחֲרֵי קוּמוֹ מִן הַמֵּתִים. הוּא צִוָּה עָלֵינוּ לְהַכְרִיז לָעָם וּלְהָעִיד כִּי אוֹתוֹ שָׂם הָאֱלֹהִים לְשׁוֹפֵט הַחַיִּים וְהַמֵּתִים. עָלָיו כָּל הַנְּבִיאִים מְעִידִים כִּי כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ יְקַבֵּל בִּשְׁמוֹ סְלִיחַת חֲטָאִים." בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר כֵּיפָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָלְחָה רוּחַ הַקֺּדֶשׁ עַל כָּל הַשּׁוֹמְעִים אֶת הַדָּבָר. הַמַּאֲמִינִים בְּנֵי הַמִּילָה אֲשֶׁר נִלְווּ אֶל כֵּיפָא הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל שֶׁמַּתְּנַת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ נִשְׁפְּכָה גַּם עַל הַגּוֹיִם, שֶׁכֵּן שָׁמְעוּ אוֹתָם מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹנוֹת וְנוֹתְנִים גְּדֻלָּה לֵאלֹהִים. הֵגִיב כֵּיפָא וְאָמַר: "הַאִם יָכוֹל מִישֶׁהוּ לִמְנֺעַ אֶת הַטְּבִילָה בְּמַיִם מֵאֵלֶּה שֶׁקִּבְּלוּ אֶת רוּחַ הַקֺּדֶשׁ כָּמוֹנוּ?" הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהִטָּבֵל בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. אַחֲרֵי כֵן בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהִשָּׁאֵר אֶצְלָם כַּמָּה יָמִים.