השניה אל טימותיאוס 1:4-8

אֲנִי מֵעִיד בְּךָ לִפְנֵי אֱלֹהִים וְלִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ הֶעָתִיד לִשְׁפֺּט אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים בְּהוֹפָעָתוֹ וּבְמַלְכוּתוֹ: הַכְרֵז אֶת הַדָּבָר, הַתְמֵד בְּעִתּוֹ וְשֶׁלֹּא בְּעִתּוֹ, הוֹכֵחַ, גְּעַר, הַפְצֵר, וְזֺאת בְּכָל אֺרֶךְ רוּחַ וְעַל־יְדֵי הַהוֹרָאָה. הֵן יָבוֹא הַזְּמַן שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ אֶת הַלֶּקַח הַבָּרִיא, אֶלָּא יַאַסְפוּ לָהֶם מוֹרִים לְפִי מַאֲוַיֵּיהֶם לְשֵׁם שַׁעֲשׁוּעֵי אָזְנַיִם, וּמִן הָאֱמֶת יַטּוּ אָזְנֵיהֶם לִפְנוֹת אֶל הָאַגָּדוֹת. אֲבָל אַתָּה עֲמֺד עַל הַמִּשְׁמָר בְּכָל דָּבָר, סְבֺל הָרָעוֹת, עֲשֵׂה אֶת מְלֶאכֶת הַמְבַשֵּׂר, וּמַלֵּא אֶת שֵׁרוּתְךָ. אֲנִי עַצְמִי כְּבָר מֻסָּךְ כְּנֶסֶךְ וְעֵת פְּטִירָתִי הִגִּיעָה. אֶת הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה נִלְחַמְתִּי, אֶת הַמֵּרוֹץ הִשְׁלַמְתִּי, אֶת הָאֱמוּנָה שָׁמַרְתִּי. מֵעַתָּה שְׁמוּרָה לִי עֲטֶרֶת הַצְּדָקָה אֲשֶׁר הָאָדוֹן, הַשּׁוֹפֵט הַצַּדִּיק, יִתֵּן לִי בַּיּוֹם הַהוּא; וְלֹא רַק לִי בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם לְכָל אוֹהֲבֵי הוֹפָעָתוֹ.