השניה אל טימותיאוס 1:3-17

וְזֺאת דַּע לְךָ: בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יָבוֹאוּ זְמַנִּים קָשִׁים, כִּי יִהְיוּ הָאֲנָשִׁים אוֹהֲבֵי עַצְמָם, אוֹהֲבֵי כֶּסֶף, גַּאַוְתָנִים, שַׁחְצָנִים, מְגַדְּפִים, מַמְרִים אֶת פִּי הוֹרֵיהֶם, כְּפוּיֵי טוֹבָה, חַסְרֵי קְדֻשָּׁה, קְשׁוּחֵי לֵב, בִּלְתִּי מִתְרַצִּים, מַלְשִׁינִים, הוֹלְלִים, אַכְזָרִים, שׂוֹנְאֵי טוֹב, בּוֹגְדִים, פּוֹחֲזִים, יְהִירִים, אוֹהֲבִים תַּעֲנוּגוֹת יוֹתֵר מִשֶּׁהֵם אוֹהֲבִים אֶת אֱלֹהִים, לִכְאוֹרָה בַּעֲלֵי יִרְאַת שָׁמַיִם, אַךְ כּוֹפְרִים בְּתָקְפָּהּ. הִתְרַחֵק מֵאֵלֶּה. הֵן מִקִּרְבָּם בָּאִים הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מִתְגַּנְּבִים לְבָתִּים וְלוֹכְדִים נָשִׁים כְּסִילוֹת, עֲמוּסוֹת חֲטָאִים וְנִתְעוֹת בְּכָל מִינֵי תַּאֲווֹת, הַלּוֹמְדוֹת תָּמִיד וְאַף פַּעַם אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהַגִּיעַ לִכְלַל יְדִיעַת הָאֱמֶת. וּכְדֶרֶךְ שֶׁיּוֹחָנָה וּמַמְרֵא הִתְנַגְּדוּ לְמֺשֶׁה, כֵּן גַּם אֵלֶּה מִתְנַגְּדִים לָאֱמֶת, אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שִׂכְלָם מְעֻוָּת וְהֵם מַכְזִיבִים בָּאֱמוּנָה. אֲבָל לֹא יַצְלִיחוּ עוֹד, כִּי אִוַּלְתָּם תִּגָּלֶה לַכֺּל, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע גַּם לָאֲנָשִׁים הָהֵם. אַךְ אַתָּה הָלַכְתָּ בְּעִקְּבוֹתַי בַּהוֹרָאָה, בַּהִתְנַהֲגוּת, בַּתַּכְלִית, בָּאֱמוּנָה, בְּאֺרֶךְ הָרוּחַ, בָּאַהֲבָה, בַּסַּבְלָנוּת, בָּרְדִיפוֹת וּבַסֵּבֶל שֶׁבָּאוּ עָלַי בְּאַנְטִיוֹכְיָה, בְּאִיקוֹנְיוֹן וּבְלִיסְטְרָה, וְאֵילוּ רְדִיפוֹת סָבַלְתִּי! וּמִכֻּלָּן הִצִּילַנִי הָאָדוֹן. וְאָמְנָם כָּל הָרוֹצִים לִחְיוֹת חַיֵּי חֲסִידוּת בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, יֵרָדְפוּ. אַךְ אֲנָשִׁים רָעִים וּמַדִּיחִים יַגְבִּירוּ רָעָתָם, יַתְעוּ וְיֻתְעוּ. אֲבָל אַתָּה עֲמֺד בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר לָמַדְתָּ וַאֲשֶׁר מְצָאתָם נְכוֹנִים, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה מִמִּי לָמַדְתָּ וּמִנְּעוּרֶיךָ אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כִּתְבֵי הַקֺּדֶשׁ הַיְכוֹלִים לְהַחְכִּימְךָ לִישׁוּעָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. כָּל הַכָּתוּב נִכְתַּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים, וּמוֹעִיל הוּא לְהוֹרָאָה, לְתוֹכֵחָה, לְתִקּוּן, לְחִנּוּךְ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק, לְמַעַן יִהְיֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים מֻשְׁלָם, וּמֻכְשָׁר לְכָל מַעֲשֶׂה טוֹב.