השניה לכיפא 1:1-21

מֵאֵת שִׁמְעוֹן כֵּיפָא, עֶבֶד יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּשְׁלִיחוֹ, לְאֵלֶּה אֲשֶׁר בְּצִדְקַת אֱלֹהֵינוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ קִבְּלוּ אֱמוּנָה יְקָרָה כְּשֶׁלָּנוּ: חֶסֶד וְשָׁלוֹם יִשְׁפְּעוּ עֲלֵיכֶם לְמַכְבִּיר בִּידִיעַתְכֶם אֶת אֱלֹהִים וְיֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ. הֵן גְּבוּרָתוֹ הָאֱלֹהִית נָתְנָה לָנוּ אֶת כָּל צְרָכֵינוּ לְחַיִּים וְלַחֲסִידוּת, עַל־יְדֵי יְדִיעָתֵנוּ אֶת הַקּוֹרֵא אוֹתָנוּ אֶל כְּבוֹדוֹ וְהוֹדוֹ. בְּדֶרֶךְ זֺאת נָתַן לָנוּ הַבְטָחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֺד וִיקָרוֹת, לְמַעַן תִּהְיוּ שֻׁתָּפִים עַל־יָדָן בַּטֶּבַע הָאֱלֹהִי בְּהִמָּלֶטְכֶם מֵהַכִּלָּיוֹן הַשּׂוֹרֵר בָּעוֹלָם בְּשֶׁל הַתַּאֲוָה. מִשּׁוּם כָּךְ שִׁקְדוּ בְּכָל מְאֺדְכֶם לְהוֹסִיף עַל אֱמוּנַתְכֶם אֶת הַמַּעֲלָה הַמּוּסָרִית, וְעַל הַמַּעֲלָה הַמּוּסָרִית אֶת הַדַּעַת, וְעַל הַדַּעַת אֶת כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר, וְעַל כִּבּוּשׁ הַיֵּצֶר אֶת הַסַּבְלָנוּת, וְעַל הַסַּבְלָנוּת אֶת הַחֲסִידוּת, וְעַל הַחֲסִידוּת אֶת הָאַחֲוָה, וְעַל הָאַחֲוָה אֶת הָאַהֲבָה; שֶׁהֲרֵי אִם אֵלֶּה יִהְיוּ בָּכֶם וְיִרְבּוּ, לֹא יַנִּיחוּ לָכֶם לִהְיוֹת בְּטֵלִים וּבִלְתִּי פּוֹרִיִּים בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לִידִיעַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. מִי שֶׁאֵין לוֹ הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, עִוֵּר הוּא, קְצַר רְאוּת; הוּא שָׁכַח כִּי טֺהַר מֵחֲטָאָיו הָרִאשׁוֹנִים. לָכֵן, אַחַי, שִׁקְדוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְחַזֵּק אֶת הַקְּרִיאָה וְהַבְּחִירָה שֶׁהֵן מְנַת חֶלְקְכֶם; שֶׁהֲרֵי אִם כָּךְ תַּעֲשׂוּ לֹא תִּכָּשְׁלוּ אַף פַּעַם, וּבְדֶרֶךְ זֺאת יִפָּתַח לָכֶם לִרְוָחָה הַמָּבוֹא אֶל מַלְכוּת עוֹלָמִים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. עַל כֵּן לֹא אֶחְדַּל לְהַזְכִּירְכֶם בְּכָל עֵת אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתָם וְהִנְּכֶם יַצִּיבִים בָּאֱמֶת הַזֺּאת. וְרוֹאֶה אֲנִי לְנָכוֹן לְהַזְכִּיר וּלְעוֹרֵר אֶתְכֶם כָּל עוֹד אֲנִי נִמְצָא בַּמִּשְׁכָּן הַזֶּה, כִּי יָדוּעַ לִי שֶׁבְּקָרוֹב יוּסַר מִשְׁכָּנִי, כְּפִי שֶׁגִּלָּה לִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. אַךְ אֶשְׁתַּדֵּל שֶׁגַּם לְאַחַר פְּטִירָתִי יִהְיֶה לָכֶם תָּמִיד זִכְרוֹן הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לֹא אַחֲרֵי אַגָּדוֹת מְחֻכָּמוֹת הָלַכְנוּ כַּאֲשֶׁר הוֹדַעְנוּ לָכֶם אֶת גְּבוּרַת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְאֶת בּוֹאוֹ, אֶלָּא בְּמוֹ עֵינֵינוּ רָאִינוּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ; שֶׁכֵּן קִבֵּל יְקָר וְכָבוֹד מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב כַּאֲשֶׁר נִשָּׂא אֵלָיו הַקּוֹל הַזֶּה מֵהַדְרַת הַכָּבוֹד: "זֶה בְּנִי אֲהוּבִי אֲשֶׁר בּוֹ חָפַצְתִּי", וְאֶת הַקּוֹל הַזֶּה שָׁמַעְנוּ בָּא מִן הַשָּׁמַיִם בִּהְיוֹתֵנוּ עִמּוֹ בְּהַר הַקֺּדֶשׁ. אָכֵן נִתְאַשֵּׁר לָנוּ בְּיֶתֶר תֺּקֶף דְּבַר הַנְּבוּאָה, וְתֵיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת בְּשִׂימְכֶם לֵב אֵלָיו כְּאֶל נֵר מֵאִיר בִּמְקוֹם אֺפֶל, עַד כִּי יִבְקַע אוֹר הַיּוֹם וְיִזְרַח כּוֹכַב הַנֺּגַהּ בִּלְבַבְכֶם. וְזֺאת דְּעוּ רִאשׁוֹנָה, שֶׁכָּל נְבוּאַת הַמִּקְרָא אֵינָהּ עִנְיָן שֶׁל פֵּרוּשׁ אִישִׁי, כִּי מֵעוֹלָם לֹא יָצְאָה נְבוּאָה עַל־פִּי רְצוֹן הָאָדָם, אֶלָּא רוּחַ הַקֺּדֶשׁ הֵנִיעָה בְּנֵי אָדָם לְדַבֵּר מִטַּעַם אֱלֹהִים.