השניה אל הקורינתים ז
ז
1לָכֵן, חֲבִיבַי, בִּהְיוֹת לָנוּ הַהַבְטָחוֹת הָאֵלֶּה, נְטַהֵר אֶת עַצְמֵנוּ מִכָּל טֻמְאַת גּוּף וְרוּחַ וְנַשְׁלִים קְדֻשָּׁתֵנוּ בְּיִרְאַת אֱלֹהִים.
שמחה על מעשה התשובה
2הַרְחִיבוּ לָנוּ לְבַבְכֶם; לֹא עָשִׂינוּ עָוֶל לְאִישׁ, לֹא גָּרַמְנוּ נֵזֶק לְאִישׁ, לֹא רִמִּינוּ אִישׁ. 3אֵינֶנִּי מְדַבֵּר מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַרְשִׁיעַ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמַרְתִּי שֶׁאַתֶּם בְּלִבֵּנוּ, גַּם לַחַיִּים גַּם לַמָּוֶת. 4רַב בִּטְחוֹנִי בָּכֶם. גְּדוֹלָה גַּאֲוָתִי בָּכֶם. מָלֵאתִי נֶחָמָה וַאֲנִי שׁוֹפֵעַ שִׂמְחָה בְּכָל צָרָתֵנוּ.
5הֵן גַּם כַּאֲשֶׁר בָּאנוּ לְמָקֵדוֹנְיָה לֹא הָיָה מָנוֹחַ לְגוּפֵנוּ, אֶלָּא צָרוֹת מִכָּל עֵבֶר, מַאֲבָקִים מִחוּץ וַחֲשָׁשׁוֹת מִבַּיִת. 6אֲבָל אֱלֹהִים, הַמְנַחֵם אֶת הַנִּדְכָּאִים, נִחֵם אוֹתָנוּ בְּבוֹאוֹ שֶׁל טִיטוֹס. 7וְלֹא בְּבוֹאוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם בַּנֶּחָמָה שֶׁהוּא נֻחַם בָּכֶם; שֶׁכֵּן סִפֵּר לָנוּ עַל כִּסּוּפֵיכֶם, עַל רֺב צַעַרְכֶם, עַל הַקִּנְאָה שֶׁאַתֶּם מְקַנְּאִים לִי, וְלָכֵן שָׂמַחְתִּי עוֹד יוֹתֵר. 8הֵן גַּם אִם הֶעֱצַבְתִּי אֶתְכֶם בְּאִגַּרְתִּי, אֵינֶנִּי מִתְחָרֵט. גַּם אִם הִתְחָרַטְתִּי – אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָאִגֶּרֶת הַהִיא הֶעֱצִיבָה אֶתְכֶם, אַף כִּי רַק לִזְמַן מָה – 9כָּעֵת אֲנִי שָׂמֵחַ לֹא עַל שֶׁנֶּעֱצַבְתֶּם, אֶלָּא עַל שֶׁהָעֶצֶב הַזֶּה הֵבִיא אֶתְכֶם לִידֵי תְּשׁוּבָה; כִּי נֶעֱצַבְתֶּם כִּרְצוֹן אֱלֹהִים, בְּאֺפֶן שֶׁלֹּא נִגְרַם לָכֶם שׁוּם נֵזֶק עַל־יָדֵינוּ. 10הֵן הָעֶצֶב שֶׁהוּא כִּרְצוֹן אֱלֹהִים מְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה אֲשֶׁר תּוֹצָאָתָהּ יְשׁוּעָה, וְעַל עֶצֶב כָּזֶה אֵין לְהִצְטַעֵר. אֲבָל הָעֶצֶב כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם גּוֹרֵם מָוֶת. 11רְאוּ מָה עוֹרֵר בָּכֶם הָעֶצֶב הַזֶּה אֲשֶׁר כִּרְצוֹן אֱלֹהִים! הוּא עוֹרֵר בָּכֶם חָרִיצוּת, הִתְנַצְּלוּת, הִתְלַהֲטוּת, יִרְאָה, כִּסּוּפִים, קִנְאָה, נְכוֹנוּת לַעֲשִׂיַּת דִּין. מִכָּל הַבְּחִינוֹת הוֹכַחְתֶּם שֶׁאֵין בָּכֶם דֺּפִי בָּעִנְיָן הַהוּא. 12וּבְכֵן, גַּם כְּשֶׁכָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם, לֹא כָּתַבְתִּי לְמַעַן זֶה שֶׁעָשָׂה אֶת הָרָעָה וְלֹא לְמַעַן זֶה שֶׁסָּבַל אֶת הָרָעָה, אֶלָּא לְמַעַן תִּוָּכְחוּ לָדַעַת לְנֺכַח הָאֱלֹהִים מַהִי מְסִירוּתְכֶם לָנוּ. 13לָכֵן נֻחַמְנוּ. אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁנֻּחַמְנוּ שָׂמַחְנוּ בְּשִׂמְחַת טִיטוֹס, שֶׁכֵּן כֻּלְּכֶם גְּרַמְתֶּם לוֹ נַחַת רוּחַ. 14אִם בְּמִדַּת מָה הִתְגָּאֵיתִי בָּכֶם לְפָנָיו, לֹא הִתְאַכְזַבְתִּי – אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁתָּמִיד דִּבַּרְנוּ אֲלֵיכֶם אֱמֶת, כֵּן גַּם דִּבְרֵי הִתְגָּאוּתֵנוּ לִפְנֵי טִיטוֹס הוּכְחוּ כֶּאֱמֶת. 15הוּא רוֹחֵשׁ לָכֶם אַהֲבָה רַבָּה עַד מְאֺד, כִּי זוֹכֵר הוּא אֶת הַצִּיּוּת שֶׁל כֻּלְּכֶם כְּשֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתוֹ בְּיִרְאָה וּבַחֲרָדָה. 16אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁבְּכָל דָּבָר אֲנִי בָּטוּחַ בָּכֶם.
נבחרו כעת:
השניה אל הקורינתים ז: תנ״ך ומודרני
הדגשה
שתף
העתק
רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל