השניה אל הקורינתים יב
יב
חזיונות והתגלויות
1אֲנִי נֶאֱלָץ לְהִתְגָּאוֹת; אָמְנָם אֵין בָּזֶה מוֹעִיל, אַךְ אֶפְנֶה לְחֶזְיוֹנוֹת וּלְהִתְגַּלֻּיּוֹת אֲשֶׁר מֵאֵת הָאָדוֹן. 2אֲנִי מַכִּיר אִישׁ בַּמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנִים נִלְקַח אֶל הָרָקִיעַ הַשְּׁלִישִׁי; אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ. 3אֲנִי מַכִּיר אִישׁ כָּזֶה – אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם בְּגוּפוֹ אוֹ מִחוּץ לְגוּפוֹ, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ – 4אֲשֶׁר נִלְקַח אֶל גַּן עֵדֶן וְשָׁמַע מִלִּים שֶׁאֵין לְבַטְּאָן, שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְמַלְּלָן. 5בְּאִישׁ כָּזֶה אֶתְגָּאֶה, אַךְ בִּי עַצְמִי לֹא אֶתְגָּאֶה, זוּלָתִי בְּחֻלְשׁוֹתַי. 6גַּם אִם אֶרְצֶה לְהִתְגָּאוֹת לֹא אֶהְיֶה בְּחֶזְקַת כְּסִיל, שֶׁכֵּן אֲדַבֵּר אֱמֶת. אֲבָל נִמְנָע אֲנִי, פֶּן יַחְשְׁבוּנִי לְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁרוֹאִים בִּי אוֹ שׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי. 7וּכְדֵי שֶׁלֹּא אֶתְנַשֵּׂא בִּגְלַל הַהִתְגַּלֻּיּוֹת הַנַּעֲלוֹת, נִתַּן לִי קוֹץ בִּבְשָׂרִי – מַלְאָכוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן – לְהַכּוֹתֵנִי כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְנַשֵּׂא. 8עַל זֺאת הִתְחַנַּנְתִּי שָׁלֺשׁ פְּעָמִים אֶל הָאָדוֹן לַהֲסִירוֹ מִמֶּנִּי. 9אַךְ הוּא אָמַר לִי: "דַּי לְךָ חַסְדִּי, כִּי בַּחֻלְשָׁה תֻּשְׁלַם גְּבוּרָתִי." עַל כֵּן בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶתְגָּאֶה בְּחֻלְשׁוֹתַי, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלַי גְּבוּרַת הַמָּשִׁיחַ. 10מִשּׁוּם כָּךְ מְרֻצֶּה אֲנִי בְּחֻלְשׁוֹת, בַּחֲרָפוֹת, בִּמְצוּקוֹת מַחְסוֹר, בִּרְדִיפוֹת וּבְצָרוֹת הַבָּאוֹת עָלַי לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ; כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי חַלָּשׁ, דַּוְקָא אָז חָזָק אֲנִי.
דאגתו של השליח לקורינתים
11כְּסִיל נִהְיֵיתִי! אַתֶּם אִלַּצְתֶּם אוֹתִי. הֵן מִן הָרָאוּי הָיָה שֶׁאֲקַבֵּל אֶת שִׁבְחִי מִכֶּם, כִּי אֵינֶנִּי נוֹפֵל בְּשׁוּם דָּבָר מִן הַשְּׁלִיחִים הַמְעֻלִּים, אַף שֶׁכְּאַיִן וּכְאֶפֶס אָנֺכִי. 12הֲרֵי אוֹתוֹת הַהֶכֵּר שֶׁל הַשָּׁלִיחַ נַעֲשׂוּ בְּקִרְבְּכֶם בִּמְלוֹא סַבְלָנוּת, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים וּבִגְבוּרוֹת. 13וּבְמַה נִּגְרַעְתֶּם לְעֻמַּת שְׁאָר הַקְּהִלּוֹת, זוּלָתִי בָּזֶה שֶׁאֲנִי עַצְמִי לֹא הָיִיתִי לָכֶם לְמַעֲמָסָה? סִלְחוּ נָא לִי אֶת הָעָוֶל הַזֶּה! 14הֲרֵינִי מוּכָן לָבוֹא אֲלֵיכֶם פַּעַם שְׁלִישִׁית; וְלֹא אֶהְיֶה לְטֺרַח עֲלֵיכֶם, שֶׁכֵּן אֵינֶנִּי מְבַקֵּשׁ אֶת אֲשֶׁר לָכֶם, אֶלָּא אֶתְכֶם. הֲלֹא הַבָּנִים אֵינָם חַיָּבִים לֶאֱצֺר אוֹצָרוֹת לְהוֹרֵיהֶם, אֶלָּא הַהוֹרִים לִבְנֵיהֶם. 15וַאֲנִי בְּשִׂמְחָה אֶתֵּן גַּם אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי וְגַם אֶת עַצְמִי לְמַעַן נַפְשׁוֹתֵיכֶם. אִם אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם בְּמִדָּה יְתֵרָה, הֲתֺאהֲבוּ אוֹתִי בְּמִדָּה פְּחוּתָה?
16כֵּן, אֲנִי לֹא הָיִיתִי לְמַעֲמָסָה עֲלֵיכֶם, אַךְ הוֹאִיל וַאֲנִי אִישׁ עַרְמוּמִי לָכַדְתִּי אֶתְכֶם בְּעָרְמָה! 17הַגִּידוּ לִי, הַאִם הוֹנֵיתִי אֶתְכֶם עַל־יְדֵי אִישׁ מֵהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם? 18בִּקַּשְׁתִּי מִטִּיטוֹס וְשָׁלַחְתִּי אִתּוֹ אֶת הָאָח. הַאִם טִיטוֹס הוֹנָה אֶתְכֶם? הַאִם לֹא הִתְהַלַּכְנוּ לְפִי אוֹתָהּ רוּחַ? הַאִם לֹא בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ?
19זֶה מִכְּבָר סְבוּרִים אַתֶּם שֶׁאֲנַחְנוּ מְגִנִּים עַל עַצְמֵנוּ לִפְנֵיכֶם. וּבְכֵן לִפְנֵי אֱלֹהִים, בַּמָּשִׁיחַ, אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים; וְהַכֺּל, חֲבִיבַי, כְּדֵי שֶׁתִּבָּנוּ. 20חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבְּבוֹאִי לֹא אֶמְצָא אֶתְכֶם כִּלְבָבִי, וְאַתֶּם לֹא תִּמְצְאוּנִי כִּלְבַבְכֶם; שֶׁמָּא אֶמְצָא מְרִיבָה, קִנְאָה, רֺגֶז, תַּחֲרוּת, דִּבָּה רָעָה, רְכִילוּת, יְהִירוּת וְאַנְדְּרָלָמוּסְיָה. 21וְשֶׁמָּא בְּשׁוּבִי אֲלֵיכֶם יַשְׁפִּילֵנִי אֱלֹהַי אֶצְלְכֶם, וְאֶתְאַבֵּל עַל רַבִּים אֲשֶׁר חָטְאוּ כְּבָר וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה עַל הַטֻּמְאָה וְהַזְּנוּת וְהַזִּמָּה שֶׁעָשׂוּ.
נבחרו כעת:
השניה אל הקורינתים יב: תנ״ך ומודרני
הדגשה
שתף
העתק
רוצים לשמור את ההדגשות שלכם בכל המכשירים שלכם? הירשמו או היכנסו
Copyright 2018 © All Rights Reserved
The Bible Society in Israel
Jerusalem, Israel.
כל הזכויות שמורות לחברה לכתבי הקודש בישראל