השניה אל הקורינתים 23:11-29

מְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ הֵם? – כֶּאֱוִיל אֲדַבֵּר – אֲנִי עוֹד יוֹתֵר; בְּעָמָל, אֲנִי יוֹתֵר מֵהֶם; בְּבָתֵּי כֶּלֶא, אֲנִי יוֹתֵר; בְּמַלְקוֹת, אֲנִי הַרְבֵּה יוֹתֵר; בְּסַכָּנַת מָוֶת – פְּעָמִים רַבּוֹת. חָמֵשׁ פְּעָמִים הִלְקוּנִי הַיְּהוּדִים אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. שָׁלֺשׁ פְּעָמִים הֻלְקֵיתִי בְּשׁוֹטִים; פַּעַם אַחַת נִרְגַּמְתִּי בַּאֲבָנִים; שָׁלֺשׁ פְּעָמִים נִטְרְפָה סְפִינָתִי, וּפַעַם שָׁהִיתִי בַּמַּיִם בְּמֶשֶׁךְ יְמָמָה. נִתְנַסֵּיתִי בְּמַסָּעוֹת רַבִּים, בְּסַכָּנוֹת עַל פְּנֵי נְהָרוֹת, בְּסַכָּנוֹת מִפְּנֵי שׁוֹדְדִים, בְּסַכָּנוֹת מִבְּנֵי עַמִּי, בְּסַכָּנוֹת מִן הַגּוֹיִם, בְּסַכָּנוֹת בָּעִיר וּבַמִּדְבָּר וּבַיָּם, בְּסַכָּנוֹת בְּקֶרֶב אֲחֵי שֶׁקֶר; בְּעָמָל וּבִתְלָאָה, בְּלֵילוֹת רַבִּים לְלֹא שֵׁנָה, בְּרָעָב וּבְצָמָא, בְּצוֹמוֹת הַרְבֵּה, בְּקֺר וּבְעֵירֺם; וּמִלְּבַד דְּבָרִים אֲחֵרִים, הַטֺּרַח הַבָּא עָלַי יוֹם יוֹם, הַדְּאָגָה לְכָל הַקְּהִלּוֹת. מִי יֶחֱלַשׁ וַאֲנִי לֹא אֶחֱלַשׁ עִמּוֹ? מִי יִכָּשֵׁל וְלִבִּי אֵינוֹ בּוֹעֵר?