הראשונה אל טימותיאוס 1:6-10

כָּל הַנִּמְצָאִים תַּחַת עֺל הָעַבְדוּת יַחְשְׁבוּ נָא אֶת אֲדוֹנֵיהֶם רְאוּיִים לִמְלוֹא כָּבוֹד, לְמַעַן לֹא יְגֻדַּף שֵׁם אֱלֹהִים וְלֹא תְּגֻדַּף תּוֹרָתֵנוּ. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲדוֹנֵיהֶם מַאֲמִינִים, אַל יָקֵלּוּ רֺאשׁ כְּנֶגְדָּם בְּשֶׁל הֱיוֹתָם אֲחֵיהֶם לָאֱמוּנָה; אַדְּרַבָּא, יַעַבְדוּ נָא אוֹתָם מִשּׁוּם שֶׁהַנֶּהֱנִים מִשֵּׁרוּתָם הַטּוֹב מַאֲמִינִים הֵם וַאֲהוּבִים. אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תְּלַמֵּד וְתַדְגִּישׁ. אִישׁ הַמּוֹרֶה תּוֹרָה אַחֶרֶת וְאֵינוֹ מַסְכִּים לִדְבָרָיו הַבְּרִיאִים שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וְלַתּוֹרָה אֲשֶׁר בְּהֶתְאֵם לַחֲסִידוּת, אֲזַי הַגַּאֲוָה הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְאֵינוֹ מֵבִין דָּבָר, וְהוּא בַּעַל נְטִיָּה חוֹלָנִית לַחֲקִירוֹת וּוִכּוּחִים הַמְבִיאִים לִידֵי קִנְאָה, רִיב, גִּדּוּפִים, חֲשָׁדוֹת מְרֻשָּׁעִים, וְלִידֵי הִתְנַצְּחֻיּוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר שִׂכְלָם הִתְנַוֵּן וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת מֵהֶם, שֶׁבְּעֵינֵיהֶם חַיֵּי חֲסִידוּת פֵּרוּשָׁם לְהַרְוִיחַ רֶוַח. וְאָמְנָם חַיֵּי חֲסִידוּת הַמְלֻוִּים הִסְתַּפְּקוּת עַצְמִית רֶוַח גָּדוֹל הֵם; שֶׁהֲרֵי מְאוּמָה לֹא הֵבֵאנוּ עִמָּנוּ לָעוֹלָם וְיָדוּעַ שֶׁלֹּא נוּכַל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה. וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ לָנוּ מָזוֹן וּבְגָדִים, נִסְתַּפֵּק נָא בָּהֶם. אֲבָל הַשּׁוֹאֲפִים לְהִתְעַשֵּׁר נִלְכָּדִים בְּנִסָּיוֹן וּבְמַלְכֺּדֶת וּבְרֺב תַּאֲווֹת אֱוִילִיּוֹת וּמַזִּיקוֹת, הַמּוֹרִידוֹת אֶת הָאָדָם אֱלֵי הֶרֶס וַאֲבַדּוֹן. הֲלֹא שֺׁרֶשׁ כָּל הָרָעוֹת הוּא אַהֲבַת הַכֶּסֶף, וְיֵשׁ לְהוּטִים אַחֲרָיו שֶׁסָּטוּ מִן הָאֱמוּנָה וְגָרְמוּ לְעַצְמָם מַכְאוֹבִים רַבִּים.