הראשונה אל טימותיאוס 1:4-10

הָרוּחַ אוֹמֶרֶת בְּפֵרוּשׁ, שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים יִסְטוּ אֲנָשִׁים מִן הָאֱמוּנָה וְיִפְנוּ לְרוּחוֹת מַטְעוֹת וּלְתוֹרוֹת שֶׁל שֵׁדִים, בְּאֶמְצָעוּת מַטִּיפֵי כָּזָב מִתְחַסְּדִים אֲשֶׁר מַצְפּוּנָם שֶׁלָּהֶם קָהָה כְּחוּשִׁים שֶׁקָּהוּ בְּבַרְזֶל מְלֻבָּן. הַלָּלוּ יַאַסְרוּ לָשֵׂאת אִשָּׁה וְיַטִּילוּ אִסּוּר עַל מִינֵי מַאֲכָל אֲשֶׁר בְּרָאָם אֱלֹהִים לְמַעַן יֺאכְלוּם בְּתוֹדָה הַמַּאֲמִינִים וְיוֹדְעֵי הָאֱמֶת. הֵן כָּל מַה שֶּׁבָּרָא אֱלֹהִים טוֹב הוּא, וְאֵין לִפְסֺל דָּבָר אִם אוֹכְלִים אוֹתוֹ בִּבְרָכָה, שֶׁכֵּן הוּא מְקֻדָּשׁ בִּדְבַר אֱלֹהִים וּבִתְפִלָּה. אִם תּוֹרֶה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לָאַחִים, תִּהְיֶה מְשָׁרֵת טוֹב לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ, מְשָׁרֵת הַנִּזּוֹן מִדִּבְרֵי הָאֱמוּנָה וּמֵהַתּוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁדָּבַקְתָּ בָּהּ. אוּלָם הִתְרַחֵק מֵאַגָּדוֹת טְפֵלוֹת וְנִפְסָדוֹת. אַמֵּן אֶת עַצְמְךָ לַחֲסִידוּת, שֶׁהֲרֵי הַהִתְאַמְּנוּת הַגּוּפָנִית מוֹעִילָה בְּמִדָּה מְעַטָּה, אֲבָל הַחֲסִידוּת מוֹעִילָה בַּכֺּל וּבָהּ הַבְטָחָה לַחַיִּים שֶׁבַּהֺוֶה וְלַחַיִּים שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא. מְהֵימָן הַדָּבָר הַזֶּה וְרָאוּי לְהַסְכָּמָה מְלֵאָה – וְאָמְנָם לְשֵׁם כָּךְ אֲנַחְנוּ עֲמֵלִים וְנֶאֱבָקִים – שֶׁתִּקְוָתֵנוּ הִיא בֵּאלֹהִים חַיִּים אֲשֶׁר הוּא הַמּוֹשִׁיעַ שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם, בְּיִחוּד שֶׁל הַמַּאֲמִינִים.