הראשונה אל התסלוניקים 1:4-12

לְבַסּוֹף, אַחַי, אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִכֶּם בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ וּמַפְצִירִים בָּכֶם: קִבַּלְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֵיךְ עֲלֵיכֶם לְהִתְנַהֵג וְלִמְצֺא חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, וְאָמְנָם כָּךְ אַתֶּם מִתְנַהֲגִים; אָנָּא, הִתְקַדְּמוּ עוֹד יוֹתֵר. אַתֶּם יוֹדְעִים אֵילוּ מִצְווֹת נָתַנּוּ לָכֶם מִטַּעַם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ. וְזֶהוּ רְצוֹן הָאֱלֹהִים: שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ, שֶׁתִּתְרַחֲקוּ מִן הַזְּנוּת, שֶׁכָּל אֶחָד מִכֶּם יֵדַע לָקַחַת אִשָּׁה בִּקְדֻשָּׁה וּבְכָבוֹד, לֹא בְּתַאֲוַת זִמָּה כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֵינָם יוֹדְעִים אֶת אֱלֹהִים. וְאִישׁ אַל יֶחֱטָא וְאַל יַעֲשֶׂה עָוֶל לְאָחִיו בָּעִנְיָן הַזֶּה, כִּי נוֹקֵם יהוה עַל כָּל זֺאת, כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ לָכֶם וְהִזְהַרְנוּ אֶתְכֶם. הֵן אֱלֹהִים לֹא קָרָא אוֹתָנוּ לְטֻמְאָה, כִּי אִם לִקְדֻשָּׁה. עַל כֵּן הַדּוֹחֶה זֺאת, לֹא אָדָם הוּא דּוֹחֶה, אֶלָּא אֶת אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לָכֶם אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ. עַל־דְּבַר אַהֲבַת אַחִים אֵין צֺרֶךְ לִכְתֺּב לָכֶם, שֶׁכֵּן אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם לְמוּדֵי אֱלֹהִים וְיוֹדְעִים שֶׁעֲלֵיכֶם לֶאֱהֺב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, וְאָמְנָם אַתֶּם נוֹהֲגִים כָּךְ כְּלַפֵּי כָּל הָאַחִים אֲשֶׁר בְּכָל מָקֵדוֹנְיָה. אֲבָל מְבַקְּשִׁים אָנוּ מִכֶּם, אַחַי, שֶׁתִּשְׁפְּעוּ עוֹד יוֹתֵר. הִשְׁתַּדְּלוּ לִחְיוֹת בְּהַשְׁקֵט, לַעֲסֺק בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּכֶם וְלַעֲבֺד בִּידֵיכֶם אַתֶּם, כְּפִי שֶׁצִּוִּינוּ אֶתְכֶם, לְמַעַן תִּתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת עִם אֵלֶּה אֲשֶׁר בַּחוּץ וּלְמַעַן לֹא יֶחְסַר לָכֶם דָּבָר.