הראשונה לכיפא 6:4-19

לָכֵן הִתְבַּשְּׂרוּ גַּם הַמֵּתִים, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁפְטוּ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם בַּבָּשָׂר, אַךְ יִחְיוּ כְּדֶרֶךְ אֱלֹהִים בָּרוּחַ. הִנֵּה קֵץ הַכֺּל קָרֵב. עַל כֵּן הֱיוּ מְפֻכָּחִים, וֶהֱיוּ עֵרִים לְהִתְפַּלֵּל. בְּרֺאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה אֶהֱבוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אַהֲבָה עַזָּה, כִּי עַל רֺב פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה. הֱיוּ מְאָרְחִים זֶה אֶת זֶה בְּלִי לְהִתְלוֹנֵן. אִישׁ אִישׁ כְּפִי הַמַּתָּנָה אֲשֶׁר קִבֵּל יְשָׁרֵת בָּהּ בְּקִרְבְּכֶם, כְּסוֹכְנִים טוֹבִים עַל חַסְדּוֹ רַב־הַפָּנִים שֶׁל אֱלֹהִים. אִישׁ כִּי יְדַבֵּר, אִמְרֵי אֱלֹהִים יְדַבֵּר; אִישׁ כִּי יְשָׁרֵת, יַעֲשֶׂה זֺאת מִתּוֹךְ הַכֺּחַ שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים; וְזֺאת לְמַעַן יְכֻבַּד הָאֱלֹהִים בַּכֺּל דֶּרֶךְ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר לוֹ הַכָּבוֹד וְהַגְּבוּרָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן. אֲהוּבַי, בְּבוֹא עֲלֵיכֶם צְרִיפַת אֵשׁ כְּדֵי לִבְחֺן אֶתְכֶם, אַל תִּתְמְהוּ כְּאִלּוּ מִקְרֶה מוּזָר קָרָה לָכֶם, אֶלָּא שִׂמְחוּ כְּכָל שֶׁחֵלֶק לָכֶם בְּסִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ, לְמַעַן תִּשְׂמְחוּ וְתַעַלְצוּ גַּם בְּהִגָּלוֹת כְּבוֹדוֹ. אַשְׁרֵיכֶם אִם יְחָרְפוּ אֶתְכֶם בַּעֲבוּר שֵׁם הַמָּשִׁיחַ, כִּי אָז רוּחַ הַכָּבוֹד, רוּחַ אֱלֹהִים, נָחָה עֲלֵיכֶם. רַק אַל יִסְבֺּל אִישׁ מִכֶּם כְּרוֹצֵחַ אוֹ כְּגַנָּב אוֹ כְּעוֹשֵׂה רָעָה אוֹ כְּמִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי אֲחֵרִים. וְאִם יִסְבֺּל כִּמְשִׁיחִי, אַל יֵבוֹשׁ כִּי אִם יְכַבֵּד אֶת אֱלֹהִים בַּשֵּׁם הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים. וְאִם מֵאִתָּנוּ יַתְחִיל, מַה תִּהְיֶה אַחֲרִית הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם נִשְׁמָעִים לִבְשׂוֹרַת אֱלֹהִים? אִם צַדִּיק בְּקֺשִׁי נוֹשָׁע, חוֹטֵא וְרָשָׁע מַה יִּהְיֶה עָלָיו? לָכֵן גַּם הַסּוֹבְלִים כִּרְצוֹן אֱלֹהִים יַפְקִידוּ נָא אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם בְּיַד הַבּוֹרֵא הַנֶּאֱמָן, בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב.