הראשונה לכיפא 1:3-7

כֵּן גַּם אַתֶּן, הַנָּשִׁים, הִכָּנַעְנָה לְבַעֲלֵיכֶן; וְכָךְ, אִם יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְצַיְּתִים לַדָּבָר, יִקָּנֶה לִבָּם לֹא עַל־יְדֵי דִּבּוּר אֶלָּא עַל־יְדֵי הִתְנַהֲגוּת הַנָּשִׁים, בִּרְאוֹתָם אֶת הִתְנַהֲגוּתְכֶן הַטְּהוֹרָה הַמְלֻוָּה בְּיִרְאָה. וּפְאֵרְכֶן אַל יְהֵא פְּאֵר חִיצוֹנִי שֶׁל מַחְלְפוֹת שֵׂעָר וַעֲדִי זָהָב וּבְגָדִים, אֶלָּא הָאָדָם אֲשֶׁר בְּסֵתֶר הַלֵּב, הַפְּאֵר הַבִּלְתִּי נִשְׁחָת שֶׁל רוּחַ עֲנָוָה וּשְׁקֵטָה אֲשֶׁר יְקָרָה הִיא מְאֺד בְּעֵינֵי אֱלֹהִים. כָּךְ הִתְקַשְּׁטוּ בֶּעָבָר גַּם הַנָּשִׁים הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַמְיַחֲלוֹת לֵאלֹהִים, בְּהִכָּנְעָן לְבַעֲלֵיהֶן; כְּשָׂרָה אֲשֶׁר שָׁמְעָה בְּקוֹל אַבְרָהָם וְקָרְאָה לוֹ אָדוֹן. וְאַתֶּן נִהְיֵיתֶן בָּנוֹת לָהּ, אִם אַתֶּן עוֹשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וְאֵינְכֶן פּוֹחֲדוֹת פַּחַד. וְכֵן אַתֶּם, הַבְּעָלִים, חֲיוּ יַחַד עִמָּהֶן בִּידִיעָה שֶׁהָאִשָּׁה הִיא כְּלִי חַלָּשׁ יוֹתֵר, וּתְנוּ לָהֶן כָּבוֹד כְּשֻׁתָּפוֹת בְּנַחֲלַת חֶסֶד הַחַיִּים, לְמַעַן לֹא תְּעֻכַּבְנָה תְּפִלּוֹתֵיכֶם.