הראשונה לכיפא 4:2-10

אֲשֶׁר אַתֶּם נִגָּשִׁים אֵלָיו – אֶבֶן חַיָּה שֶׁמְּאָסוּהָ בְּנֵי אָדָם, אַךְ נִבְחָרָה וִיקָרָה לֵאלֹהִים. וְגַם אַתֶּם, כַּאֲבָנִים חַיּוֹת, נִבְנִים לְבַיִת רוּחָנִי, לִכְהֻנַּת קֺדֶשׁ, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת זִבְחֵי רוּחַ רְצוּיִים לֵאלֹהִים בִּזְכוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. מִשּׁוּם כָּךְ אוֹמֵר הַכָּתוּב: " הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן פִּנָּה נִבְחָרָה וִיקָרָה, וְהַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יֵבוֹשׁ." עַל כֵּן לָכֶם הַמַּאֲמִינִים הִיא אֶבֶן הַיְּקָר, אֲבָל לַסּוֹרְרִים – " אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֺאשׁ פִּנָּה ", וְגַם " אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל ." וְאָמְנָם הֵם נִכְשָׁלִים בַּדָּבָר בִּגְלַל סַרְבָנוּתָם, וּלְכָךְ גַּם נוֹעֲדוּ. אֲבָל אַתֶּם עַם נִבְחָר, מַמְלֶכֶת כֺּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ , עַם סְגֻלָּה, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ תְּהִלּוֹתָיו שֶׁל הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם מֵחֺשֶׁךְ אֶל אוֹרוֹ הַנִּפְלָא; אַתֶּם אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא עַם הֱיִיתֶם, אַךְ כָּעֵת עַם אֱלֹהִים אַתֶּם; אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא רֻחֲמוּ, אַךְ כָּעֵת מְרֻחָמִים.