הראשונה לכיפא 13:2-25

הִכָּנְעוּ לְכָל מוֹסָד אֱנוֹשִׁי לְמַעַן הָאָדוֹן: אִם לַמֶּלֶךְ, בִּהְיוֹתוֹ הָרֺאשׁ; אִם לַמּוֹשְׁלִים, בִּהְיוֹתָם שְׁלוּחִים מִטַּעְמוֹ לִנְקָמָה בְּעוֹשֵׂי הָרַע, אַךְ לְמַתַּן שֶׁבַח לְעוֹשֵׂי הַטּוֹב. הֵן זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, שֶׁתַּעֲשׂוּ הַטּוֹב וְכָךְ תָּשִׂימוּ מַחְסוֹם לְאִוֶּלֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם דַּעַת. הִתְנַהֲגוּ כַּאֲנָשִׁים חָפְשִׁיִים, לֹא כַּאֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בַּחֺפֶשׁ כִּכְסוּת לָרֶשַׁע, אֶלָּא כְּעַבְדֵי אֱלֹהִים. נַהֲגוּ כָּבוֹד בְּכָל אָדָם; אֶהֱבוּ אֶת הָאַחִים; יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים; כַּבְּדוּ אֶת הַמֶּלֶךְ. הָעֲבָדִים, הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֲדוֹנֵיכֶם בְּכָל יִרְאָה, לֹא רַק לִפְנֵי הַטּוֹבִים וְהַנּוֹחִים לַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא גַּם לִפְנֵי הָעִקְשִׁים. הֵן בִּרְכַּת חֶסֶד בְּכָךְ אִם בִּגְלַל הַכָּרָתוֹ בֵּאלֹהִים יִשָּׂא אָדָם מַכְאוֹב וְיִסְבֺּל שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק; שֶׁהֲרֵי מַה תְּהִלָּה בְּכָךְ אִם תַּעַמְדוּ בְּסֵבֶל שֶׁל מַכּוֹת עַל חֲטָאֵיכֶם? אֲבָל אִם בַּעֲשׂוֹתְכֶם אֶת הַטּוֹב תִּסְבְּלוּ וְתַעַמְדוּ בַּסֵּבֶל, בִּרְכַּת חֶסֶד הִיא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים. אָכֵן לָזֺאת נִקְרֵאתֶם, כִּי גַּם הַמָּשִׁיחַ סָבַל בַּעַדְכֶם וְהִשְׁאִיר לָכֶם מוֹפֵת כְּדֵי שֶׁתֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָיו – הוּא אֲשֶׁר חֵטְא לֹא עָשָׂה וְלֹא נִמְצְאָה מִרְמָה בְּפִיו; אֲשֶׁר חֵרְפוּהוּ וְלֹא הֵשִׁיב חֵרוּף, סָבַל וְלֹא אִיֵּם, כִּי אִם מָסַר דִּינוֹ לְשׁוֹפֵט הַצֶּדֶק; הוּא אֲשֶׁר אֶת חֲטָאֵינוּ נָשָׂא בְּגוּפוֹ עַל הָעֵץ, כְּדֵי שֶׁנָּמוּת לְגַבֵּי הַחֵטְא וְנִחְיֶה לַצְּדָקָה; אֲשֶׁר בְּחַבּוּרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם, כִּי הֱיִיתֶם כְּצֺאן אוֹבְדוֹת, אַךְ עַתָּה שַׁבְתֶּם אֶל הָרוֹעֶה הַשּׁוֹמֵר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.