וְעַתָּה הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל רֶשַׁע וְכָל מִרְמָה, אֶת הַצְּבִיעוּת וְהַקִּנְאָה וְכָל לָשׁוֹן הָרָע, וּכְעוֹלָלִים אֲשֶׁר זֶה מִקָּרוֹב נוֹלְדוּ הִתְאַוּוּ לֶחָלָב הַזַּךְ שֶׁל הַדָּבָר, לְמַעַן תִּגְדְּלוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ לִישׁוּעָה, אִם אָמְנָם טְעַמְתֶּם כִּי טוֹב הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם נִגָּשִׁים אֵלָיו – אֶבֶן חַיָּה שֶׁמְּאָסוּהָ בְּנֵי אָדָם, אַךְ נִבְחָרָה וִיקָרָה לֵאלֹהִים. וְגַם אַתֶּם, כַּאֲבָנִים חַיּוֹת, נִבְנִים לְבַיִת רוּחָנִי, לִכְהֻנַּת קֺדֶשׁ, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת זִבְחֵי רוּחַ רְצוּיִים לֵאלֹהִים בִּזְכוּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. מִשּׁוּם כָּךְ אוֹמֵר הַכָּתוּב: " הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן פִּנָּה נִבְחָרָה וִיקָרָה, וְהַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יֵבוֹשׁ." עַל כֵּן לָכֶם הַמַּאֲמִינִים הִיא אֶבֶן הַיְּקָר, אֲבָל לַסּוֹרְרִים – " אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֺאשׁ פִּנָּה ", וְגַם " אֶבֶן נֶגֶף וְצוּר מִכְשׁוֹל ." וְאָמְנָם הֵם נִכְשָׁלִים בַּדָּבָר בִּגְלַל סַרְבָנוּתָם, וּלְכָךְ גַּם נוֹעֲדוּ.
אֲבָל אַתֶּם עַם נִבְחָר, מַמְלֶכֶת כֺּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ , עַם סְגֻלָּה, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ תְּהִלּוֹתָיו שֶׁל הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם מֵחֺשֶׁךְ אֶל אוֹרוֹ הַנִּפְלָא; אַתֶּם אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא עַם הֱיִיתֶם, אַךְ כָּעֵת עַם אֱלֹהִים אַתֶּם; אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא רֻחֲמוּ, אַךְ כָּעֵת מְרֻחָמִים.
אֲהוּבַי, שֶׁבִּבְחִינַת זָרִים וְגוֹלִים אַתֶּם, מַפְצִיר אֲנִי בָּכֶם לְהִנָּזֵר מִתַּאֲווֹת בְּשָׂרִים הַנִּלְחָמוֹת נֶגֶד הַנֶּפֶשׁ. הֵיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם בַּגּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וִיהַלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים בְּיוֹם פְּקֻדָּה עַל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁבִּגְלָלָם הִשְׁמִיצוּ אֶתְכֶם כְּעוֹשֵׂי רָעָה.
הִכָּנְעוּ לְכָל מוֹסָד אֱנוֹשִׁי לְמַעַן הָאָדוֹן: אִם לַמֶּלֶךְ, בִּהְיוֹתוֹ הָרֺאשׁ; אִם לַמּוֹשְׁלִים, בִּהְיוֹתָם שְׁלוּחִים מִטַּעְמוֹ לִנְקָמָה בְּעוֹשֵׂי הָרַע, אַךְ לְמַתַּן שֶׁבַח לְעוֹשֵׂי הַטּוֹב. הֵן זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים, שֶׁתַּעֲשׂוּ הַטּוֹב וְכָךְ תָּשִׂימוּ מַחְסוֹם לְאִוֶּלֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם דַּעַת. הִתְנַהֲגוּ כַּאֲנָשִׁים חָפְשִׁיִים, לֹא כַּאֲנָשִׁים הַמַּחֲזִיקִים בַּחֺפֶשׁ כִּכְסוּת לָרֶשַׁע, אֶלָּא כְּעַבְדֵי אֱלֹהִים. נַהֲגוּ כָּבוֹד בְּכָל אָדָם; אֶהֱבוּ אֶת הָאַחִים; יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים; כַּבְּדוּ אֶת הַמֶּלֶךְ.
הָעֲבָדִים, הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֲדוֹנֵיכֶם בְּכָל יִרְאָה, לֹא רַק לִפְנֵי הַטּוֹבִים וְהַנּוֹחִים לַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא גַּם לִפְנֵי הָעִקְשִׁים. הֵן בִּרְכַּת חֶסֶד בְּכָךְ אִם בִּגְלַל הַכָּרָתוֹ בֵּאלֹהִים יִשָּׂא אָדָם מַכְאוֹב וְיִסְבֺּל שֶׁלֹּא בְּצֶדֶק; שֶׁהֲרֵי מַה תְּהִלָּה בְּכָךְ אִם תַּעַמְדוּ בְּסֵבֶל שֶׁל מַכּוֹת עַל חֲטָאֵיכֶם? אֲבָל אִם בַּעֲשׂוֹתְכֶם אֶת הַטּוֹב תִּסְבְּלוּ וְתַעַמְדוּ בַּסֵּבֶל, בִּרְכַּת חֶסֶד הִיא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים. אָכֵן לָזֺאת נִקְרֵאתֶם, כִּי גַּם הַמָּשִׁיחַ סָבַל בַּעַדְכֶם וְהִשְׁאִיר לָכֶם מוֹפֵת כְּדֵי שֶׁתֵּלְכוּ בְּעִקְּבוֹתָיו – הוּא אֲשֶׁר חֵטְא לֹא עָשָׂה וְלֹא נִמְצְאָה מִרְמָה בְּפִיו; אֲשֶׁר חֵרְפוּהוּ וְלֹא הֵשִׁיב חֵרוּף, סָבַל וְלֹא אִיֵּם, כִּי אִם מָסַר דִּינוֹ לְשׁוֹפֵט הַצֶּדֶק; הוּא אֲשֶׁר אֶת חֲטָאֵינוּ נָשָׂא בְּגוּפוֹ עַל הָעֵץ, כְּדֵי שֶׁנָּמוּת לְגַבֵּי הַחֵטְא וְנִחְיֶה לַצְּדָקָה; אֲשֶׁר בְּחַבּוּרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם, כִּי הֱיִיתֶם כְּצֺאן אוֹבְדוֹת, אַךְ עַתָּה שַׁבְתֶּם אֶל הָרוֹעֶה הַשּׁוֹמֵר אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.